Quantcast
Channel: מה יש לך גברת לוין?
Viewing all 358 articles
Browse latest View live

סדנת HANDY WOMEN בהום סנטר - חוגגים לכבוד יום האישה!

$
0
0
מרימים כוס לחיים!

התמונה למעלה היא מהסוף: בסוף הסדנה הרמנו עם צביקה דניצמן כוסות לחיים:
לחיי יום האישה הבין לאומי, סיום הסדנה - הרבה נשים, הרבה רעש, 
קצת עבודה, ובסוף גם קצת יין.

בתחילת השבוע התקבצנו נשים במגוון גילאים, מגוון תעסוקות, מגוון מקומות,
כשהחוט המקשר הוא שאנחנו כותבות, אנחנו דעתניות, ובעיקר-
אנחנו נשים!!!

נפגשות, בודקות את השטח, וצביקה בודק אותנו


אני האחרונה שאתלונן, ואני עומדת מאחורי כל מילה, ובגאווה:
אני דעתנית בהרבה נושאים, לומדת כל החיים לוותר,
לומדת תמיד להיות סבלנית, מנסה לא לקטר, אני קצת פולניה,
וכן אני אישה, וגאה בכך, לא מתלוננת!  אבל... בנושאים של תיקונים בבית
אני לא עושה הכל. אני מודה: יש לי בעל, אבי, שהוא handyman, 
בכל המובנים. בתליה, בקדיחה, בהברגה, בתיקוני חשמל קטנים, 
בהבנה של-מה עשיתי לשלט, והכל מרצד ( אחרי שניסיתי כמובן לתקן, 
אל תבינו לא נכון...אני נואשת ואז קוראת לו).
בימי רווקותי העליזים העזתי, גם אני, כמו רבות מחברותי לגעת בפטיש ובמברג.
החלפתי נורות כשהיה צריך, למדתי, כן כן, לתקן את הניאגרה כשהיתה נתפסת,
ידעתי איך בודקים את שעוני המים והחשמל, די לראות שהחשבונות נכונים,
חיזקתי את ברגי הארונות כשהתרופפו, ועשיתי עוד מטלות, 
שמשויכות בעיקר לגברים שביננו. כשנזקקתי לתליה בהברגה עזרו לי 
בכך חברים למיניהם. המחשבה המקובלת היא שגברים מתעסקים
 יותר בתיקונים, ויש לכך הוכחות בשטח שבנים/גברים 
אכן מתקנים יותר בבית ומחוץ לבית.
בעיקר גברים מתפקדים כשיפוצניקים מקצועיים, וכקבלני בניין.
אולי זה קורה כי טוענים, שהמוח שלהם מותאם לכך יותר,
ואולי כי החברה שלנו מנסה לנתב כך את הבנים:
ראו את הדמות החביבה "בוב הבנאי", שמילדות מחנכת את הבנים
והבנות לתיקונים ובניה כעיסוק של בנים.
לכבוד יום האישה, אני לא אכנס לוויכוח מה קדם למה - החינוך
או אם זה אכן בגנים הגבריים, ורק אציין ששמחתי להגיע לסדנת ההנדיוומן
של הום סנטר, שהנחה צביקה דניצמן.

הארגזים כבר מחכים לנו


בסדנה היינו אמורות ללמוד את הנושאים הללו: 
מתוך ההזמנה שקיבלתי:

 "אז מה נלמד :
ü      איך עובדים עם ארגז הכלים הבסיסי-היכרות עם כלי עבודה ידניים, כמו מברג, פטיש וכד'
ü      שימוש במברגהומקדחה -הדרך הפשוטה והנקייה לתלייה של תמונה על  קיר
ü      מפסיקים עם החריקות -איך מטפלים בדלת חורקת
ü      מחזירים את הביטחון לבית- תיקון של מפתח מגמגם במנעול
ü      הצבע שעל הקיר-  טיפים לצביעה ושימוש נכון ברולר
ü      שוב נסתם הכיור?כל הטיפים והדרכים לפתיחה מוצלחת של סתימה בכיור
ü      חבל על כל טיפה- כיצד משפרים את כמות הזרם בברז ועדיין חוסכים במים 
ü      שמים סוף לרטיבות- איך מטפלים ברטיבות בקירות אמבטיה (הסרת עובש)
ü       מנורות ותאורה-הדרכה מפורטת על סוגי הנורות השונים והתאמתם לחללי הבית השונים
ü      טיפול מנע למכשירי החשמל- הסבר על הדרך להגנה על מכשירי החשמל מהפסקות החשמל ".

אני לא יודעת אם זה בגלל צביקה, או בגלל השאלות המרובות שהיו לנו, 
או בגלל קוצר הזמן, אבל משלל הדברים שהבטיחו לנו למדנו בסוף רק איך מבריגים,
איך קודחים, ואיך ממלאים חורים בקיר. ראינו מצגת על כלי העבודה הבסיסיים
 וקבלנו עליה הסברים. 

צביקה מסביר ועונה על שאלות

האמת חייבת להאמר- כל שורה ב"מה נלמד?"היא לדעתי חלק לא קטן מסדנה שלמה.
כל דבר חשוב לכשלעצמו וצריך ללמוד עליו די הרבה. כנראה שזו היתה הסיבה 
העיקרית שהספקנו כל כך מעט.
למי שתרצה ללמוד יותר, בסדנה אישית,  תוכל ליצור קשר עם מחלקת ההדרכה
 של הום סנטר, וכשתהייה קבוצה, לדבר עם הילה: 054-2299230.


הנה תמונות מהמפגש שלנו:



מזוודת כלים



מסמנים את מקום הברגים



מבריגים



תמר עובדת קשה!


והנה גם אחת שלי,   עם טל כהן , גם אני הברגתי יפה ויש לי מתלה משלי:





בצד השני קדחו חורים בקיר גבס ולמדו לחבר מדפים לקיר:












ולבסוף למדנו איך להכין חומר מילוי לחורים: 
גם של קיר הגבס וגם של קיר לבנים:




למדנו והחכמנו, את המתלים לקחנו הביתה להמשך עבודה- שיוף, צביעה
ותליה. קבלנו את קופסת הכלים, שאני מאמינה שתתמלא אצלנו בבית.

לסיום, קולקציית הום סנטר מתחדשת לקראת האביב, לקראת פסח המתקרב 
במהירות רבה, ואני מביאה פה מעט מהחידושים המרעננים:



מימין לשמאל: כלי הגשה לבנים, סלים מקש למגוון מטרות, ריהוט לאמבטיה,
שעוני וינטג', כריות רקומות ומעוטרות, קופסאות ומגשי עץ,
מסגרות עץ, כלים צבעוניים, עששיות, תבניות ברזל יצוקות וצבעוניות,
ומטבחים, שצריך לבוא ולראות!


מאחלת לכולנו, נשים כגברים:
יום אישה שמח!! 

* קישור לאתר הום סנטר:
http://www.homecenter.co.il/

* קישור לאתר הפייסבוק של הום סנטר, שם גם עונים על שאלות:
https://www.facebook.com/HomeCenterIsrael

* הילה,  ממחלקת ההדרכה של הום סנטר:
054-2299230

*פוסט שכתבתי ליום האישה, והוא מאד אקטואלי גם היום:
http://tsipilevin1.blogspot.co.il/2011/03/blog-post_08.html



תצוגת האופנה של : comme il faut לא שוות/שוות

$
0
0
אופנה בתל אביב 

המון צבע, המון השקעה, הרבה אנשים שמבינים באופנה ועושים אופנה.
המון אנשים כמונו, שמתלבשים כרגיל, ורק קצת יותר יפה ויותר מושקע.
היו ברים לאלכוהול וקצת נישנושים, כמו בכל קבלת פנים.




אחת הגיעה בשיער כתום, אחת הגיעה עם שיער ורוד,
אחד הגיע עם פיג'מה, וכנראה שילם עליה בהרבה כסף, ואחרונה שמצאתי לציין
אותה לקחה רחוק מאד את הנעליים מוזרות העקב של אלכסנדר מקווין,
וזו היתה חוויה להסתכל עליה הולכת. אני לא בטוחה שהקירבה לפורים לא קשורה.
סך הכל לתצוגה, היפה מאד, של המותג המושק comme il faut,
 הגיעו אנשים נורמלים, ואפילו הגיעו גם נשים מבוגרות, ולא רק צעירות וילדות.
ישבנו, שתינו, דיברנו, ונכנסנו לתצוגה.
שימו לב -  עיתונאים, בלוגרים, מי שכותב על תצוגות ומצלם,
יושב בדרך כלל עם הפנים לימין התצוגה, כדי שיראה יותר טוב,
לא יכאב הצוואר, וכך היה גם הפעם.




לקולקציה שהוצגה בפנינו, ונקראת לא שוות/שוות, יש שתי נקודות עיקריות, 
שלדעתי גם משתלבות. הנקודה הראשונה היא שההשראה לקולקציה היא
רגשות אנושיים "נשיים". וזה במרכאות, כי אנחנו כבר יודעים, די הרבה זמן,
שגם לגברים שביננו יש בדיוק אותם רגשות, רק שלא תמיד מראים אותם, ולא
תמיד מתייחסים אליהם. החברה שלנו נוטה לשוביניזם, נוטה להארכה
גבוהה לתכונות כמו אסרטיביות ותקיפות. נשים רבות שנכנסות למרוץ הקרייריסטי,
לרדיפה אחר כוח ומשכורת גבוהה, מתגבר הסיכוי שהתכונות הגבריות
הללו מוצאות אצלהן ביטוי. הנשים של comme il faut רוצות להחזיר את
התכונות ה"נשיות"- את האהבה(הברושור שלהן נמצא בצד השני של לב גדול,
שחיכה לנו על הכסאות בתצוגה), את החמלה, דאגה, אכפתיות.
לתת לרגשות אלו את התגמול המגיע להם, את ההערכה הגבוהה.
הנקודה השניה שבלטה בתצוגה היא בחירתן של נשים "אמיתיות",
שהגיעו לאודישנים, ונבחרו להציג את הקולקציה, בחלקה השני של התצוגה.
גם בצורה הזו מערערים על שליטתן של דוגמניות צעירות וצנומות,
ומראים שיופי הוא בעיני המסתכל, ונשים מבוגרות יותר גם מכילות, הקמטים
מראים את האישיות, החמלה והאהבה לזולת, אבל גם לגוף, שכבר איננו צעיר,
ולשיער לבן ואפור, שכך הופך אותו הטבע.

את התצוגה פתחה וגם סיימה, מקהלה של נשים - suffraggette city,
ששרו באקפלה מרגשת את השיר של לורד: Royals. 
הניצוח והעיבודים המוזיקלים היו של די ג'י אליוט.



בתצוגה כמעט ולא ניתן לצלם, למי שיושב בקהל, אז אביא מעט תמונות אווירה, 
ואחר תמונות שקיבלתי מהתצוגה:






ואשה אחת, שהיא לא דוגמנית:




והנה תמונות ברורות יותר, צילם: אבי ולדמן.










* מוטיב המטפחת מביא את האחות הרחמניה, המטפלת, המבשלת. 
הרגשות שהם מביאים איתם הם חום ואהבה, רגישות לזולת, דאגה.
*סמל הלב כמוטיב לרגשות, לחמלה, דאגה. המוטיב הזה מופיע או כלב שלם, או
כחיתוך בבגדים , במחשופים ובשרוולים.
*מוטיב הסינר, גם הוא כשל אחות, אמא, מטפלת. רגשות של אהבה, חמלה, 
שימחה ודאגה. המוטיב מופיע כשמלה מחויטת על חולצה גברית, כווסטים, 
כמכנסי מעטפת כשמלות. הסינר שהבד שלו לעיתים נוקשה, הפך בבגדים
לרך מאד, לרב שכבתי, לעוטף את הגוף. 




התצוגה הסתיימה עם שירת המקהלה ועם פרחים:










ולי נשאר הלב, האהבה לבגדים, והצצה לארון שלי עם הלב של 
comme il faut




שבוע אופנה מאושר לכולם!



גדעון וקארן אוברזון - URBAN ZONE התצוגה בשבוע האופנה 2014

$
0
0

תצוגת אופניה של גדעון וקארן אוברזון  URBAN ZONE.
מפלס המכובדים המוזמנים עלה מאד. באוהל הגדול יש כמות אנשים גדולה,
כמעט מלהכיל. חברות צילמו אותי לקיר הגדול:




התחבקנו והתנשקנו עם חברות, עמדנו בתור לקבלת כרטיסי הישיבה,
עמדנו בפקק בן חצי שעה לכניסה לאולם קבלת הפנים והצטלמנו בלי הפסקה.


והנה פורים במיטבו:



וכאן נעליים של דולצ'ה וגבנה, שבקשתי לצלם,
 כי הן כל כך עליסה בארץ הפלאות:




נכנסנו לתצוגה.  
רקדני להקת המחול הקיבוצית הפגינו יכולות במיצג אורבני, שחובר במיוחד לתצוגה.
המוזיקה מרקידה, מתחשק להצטרף לרקדנים. ברגעים האלה אני מיד חושבת 
על ניצן, הבת שלי, שהיא רקדנית בהתהוות, והיא היתה מופיעה איתם בהצלחה רבה.







גדעון אוברזון, וקראן אוברזון, שהיא מעצבת מעולה בזכות עצמה, התאחדו כאן
לעיצוב של קולקציית חוף, בגדי ים, בגדי חוף, סגנון ספורטיבי, מעט בגדי ערב,
וכל הקולקצייה מאד אורבנית, מושפעת מאומנות הרחוב ומאד עכשוית. 
הקולקצייה משותפת עם האומן הרב תחומי והבן לאומי ערן שקין.
זה לא השיתוף הראשון של ערן שקין, שבראיון עמו קראתי, שכבר
בילדותו צייר למען אוברזון על טי שרטים. כשאתה כל כך מוכשר, זה
בולט כבר כשאתה ילד. 
הפעם ערן שקין מראה בקולקצייה ציורים מספר חדש, שעדיין לא יצא לאור, 
ציורים של דימויים המייצגים את החיים והעבודה של פאבלו פיקאסו.


****************************************************
ביוני הקרוב יפתח, לאחר שיפוצים מוזיאון פיקאסו במארה בפריז.
גם למי שביקר בו בעבר, הביקור והחוויה לראות את עבודותיו היפייפיות 
 מומלצת ביותר!
****************************************************

גדעון אוברזון מתקרב לצעירים בזכות עיצוב הליין של בגדי הים לקאסטרו,
 ובקולקצייה הנוכחית, בשיתוף עם קארן בתו, הם מנסים להצעיר את המותג
וכך לקרב אותו לאוכלוסיה, שהתרגלה לקבל את אוברזון בדגמים מאד 
יוקרתיים. התצוגה הזו בהחלט גורמת לרצון להיכנס לחנויות של אוברזון.

מעט על הקולקציה שמתחלקת לחמש קבוצות עיקריות:
א. שולטים בקבוצה הזו גווני אפור, שחור, לבן עם מעט צבעי רמזור: אדום, ירוק צהוב.
עליוניות שקופות, שנצבעו בעבודת יד, במשיחות צבע ומתחתן בגדי ים שלמים
 וביקיני בגזרה גבוהה. יש בה שמלות נשיות עירוניות בהדפסי חמניות באפור ולבן
וחגורות בירוק או צהוב לצד מכנסונים קצרים ועוד.
ב.  בקבוצה זו בולטים צבעי שחור, לבן ואדום, והיא גם משולבת עם האיורים של ערן שקין. 
 האיורים מופיעים על גבי משי יפני לבן, חולצות ושמלות בגזרת קימונו,
 חולצות טי וסט של כותונת משי גברית מעל מכנסוני ספורט 
עם פסים של אפור לבן בעלי סיומת אדומה.
ג. בקבוצה זו  כותנה לבנה עם מריחות צבע בלבן בהשראת ספורט אורבני
 ובעיקר- עולם הטניס. חולצות קפושון קצרצרות מעל גופיית פאייטים, מכנסונים בגזרה
ספורטיבית קצרים וארוכים עם גומי לצד שמלות טניס.
ד. זו  קבוצת צהוב ואדום הכוללת ג'קט קיצי מחויט מעל גופיה צהובה מודפסת באיוריו של שקין,
 שמלות נקודות ופסים בצהוב ואדום לצד מכנסי שרוך ובגדי ים תואמים בצהוב ואדום.
ה. קבוצת השיפון - המייצגת את בגדי הערב.
כוללת שמלות שיפון עשירות חלקות ועם זאת בעלות מראה ספורטיבי, עם צבעי הרמזור:
 ירוק, אדום וצהוב. חצאיות ארוכות מודפסות באיוריו של שקין
וחולצות רחבות וקצרות בפסים שנתפרו ביד, בשיפון שחור וירוק.
 כוללת גם אפור, לבן, פסים ומשבצות, שחור ולבן.
את התצוגה מסיימת, כתמיד, הכלה של גדעון אוברזון, 

הפעם עם בגד ים לבן ומעליו חלוק פלסטיק שקוף.
* האווירה האורבנית והחזקה של התצוגה לוותה במוזיקה קיצבית, 
ועוצבה בעזרת תצוגת וידאו מרישמה של ניו יורק, 
והשרתה, לפחות עלי, געגועים עזים לתפוח הגדול.

והנה תמונות אווירה שלי מהתצוגה:










וכאן תמונות מהתצוגה, שצילמו אבי ולדמן ורפי דלויה:

צילום: רפי דלויה


צילום: רפי דלויה


צילום: רפי דלויה


צילום: רפי דלויה


צילום:רפי דלויה


צילום: רפי דלויה


צילום: אבי ולדמן


צילום: אבי ולדמן


צילום: אבי ולדמן


הכלה על המסלול- צילום שלי:



וצילום מקרוב של רפי דלויה:



צילומי הדוגמניות לסיום:




גדעון וקראן אוברזון בסיום התצוגה:

צילום: רפי דלויה

הסתיימה התצוגה היפה.
הסתיים שבוע האופנה.
מצפה לשבוע האופנה הבא!

קולקציות קונצ'ס של H&M הקולקציות המתחשבות בסביבה- מגיעות לחנויות!

$
0
0

הקולקציות המתחשבות בסביבה של H&M מגיעות בתחילת אפריל לחנויות.



לחנויות מגיעות 2 סוגי קולקציות: אחת יותר בסיסית: 
קולקציית  Conscious נראית בתמונה מעל, 
והשניה יוקרתית: Conscious Exclusive.
הקולקציות מתחשבות בסביבה, וממשיכות בכך את חזון החברה
ליצור קולקציות אופנתיות ביותר ועדיין במגמה ירוקה.
הבדים חלקם מחומרים ממוחזרים, כותנה אורגנית וממוחזרת, סיבי במבוק,
סיבי עץ, משי אורגני ומעט פריטי עור אורגני, שנלקח מפרות שגודלו לייצור בשר.
הקולקציות מצוירות ביד, רקומות ביד, משולבות עם חרוזים מפלסטיק ממוחזר,
לבגדים תצורף גם תווית כביסה חדשה: CleverCare
שמסבירה כיצד לטפל בבגדים.
קולקציית Conscious Exclusive נוצרה בשיתוף עם Ever Manifesto.
צוות עיצוב זה מתמחה בשילוב של אופנה וקיימות ושותף למחויבות של H&M
 לעתיד עם אופנה המתחשבת יותר בסביבה.
  דוגמנית העל והשחקנית אמבר ולטה היא הפנים של קולקציית Conscious השנה.
Conscious Exclusive היא קולקציה ייחודית במהדורה מוגבלת,
 שעשויה מבדים איכותיים עם גימורים דרמטיים 
ומושקעים בהשראת הפלמנקו והרוח הבוהמיינית. 


תמונות מקולקציית Conscious:






















קצת אווירה:











תמונות מקולקציית Conscious Exclusive:

























אביזרים:





סנדלים רקומות:











עגילים וצמידים:







מדגמנת את הצמידים:






תיק רקום:






ולסיום, מעט תמונות של הדוגמניות עם הבגדים, כולם 
מתוך קולקציית ה -Conscious Exclusive:




צילום: הנס מוריץ




צילום:הנס מוריץ




צילום:הנס מוריץ



ענק יפייפה מפלסטיק ממוחזר, על שימלת תחרה:


צילום: הנס מוריץ



שמלת תחרה מפוארת:



צילום: הנס מוריץ



הקולקצייה הבסיסית תגיע לכל סניפי H&M, בתאריך ה-3/4.
הקולקצייה היוקרתית מגיעה ל-150 סניפים נבחרים בכל העולם, 
ביניהם חנות הדגל בקניון עזריאלי, בתאריך ה-7/4.
מהניסיון שלי, צריך להגיע עם שעת פתיחת הסניף, כדי להשיג
 את הפריטים הנחשקים.

ה.שטרן - H.Stern משיקים קולקציית תכשיטים בהשראת רישומי האדריכל OSCAR NIEMEYER

$
0
0


"הו, כמה קסום לצפות בהולדתם של ארמון,
מוזיאון או דמות יפה של אישה, על גבי דף נייר לבן? 
עד כמה אני אוהב ומשתוקק לצייר אותם! 
כיצד אני חש אותם בפיתולי היצירות הארכיטקטוניות שלי!" 
אוסקר נימאייר - Oscar Niemeyer, 1907-2012

האדריכל הברזילאי, אוסקר נימאייר, היה, עד למותו, בשנת 2012,
 מהחשובים והמשפיעים באדריכלות המודרנית הבינלאומית של ימינו.
נימאייר היה קומוניסט בדעותיו, הוגלה מברזיל בתקופת ההפיכה הצבאית שם,
לאחר שכבר הראה בה את כשרונו המיוחד בתכנון ובבניה.
 בזמן גלותו, אמצע שנות ה-60, הגיע לישראל ואף שהה כאן כחצי שנה. 
הוא תכנן בישראל מספר פרויקטים, שנחשבו אז מודרניסטים וקיצוניים מידי,
 במיוחד כשבלטו על רקע המצב הכלכלי הקשה
 שהיה אז בישראל, ולא באו לידי ביטוי הלכה למעשה.

*******************************************


מבחר מעבודות האדריכלות של אוסקר נימאייר בברזיל:


תמונה עליונה: קתדרלת ברזיליה, אמצעית: בניין הקונגרס הברזילאי, 
תחתונה: מוזיאון לאומנות יפנית בעיר קורטיבה (התמונות מכאן ),
בתמונה הגדולה: דגם יד זיכרון ליבשת דרום אמריקה-סאו פאולו- ברזיל 1987


מאז ומעולם הושפעו תחומי האומנות השונים אחד מהשני.
אופנה משפיעה על עיצוב הפנים, על הטקסטיל, על עיצוב רהיטים.
לא מעט אדריכלים הם גם ציירים, שמושפעים גם הם מהסובב אותם
בתעשיה, אך גם מהטבע, מהסביבה הקרובה והרחוקה,
מגוף האדם, שיכול להפוך ליצירה מפוארת בפני עצמה.
כך יכול עולם התכשיטים להיות מושפע מתחומי אומנות שונים- 
כמו במקרה של H.stern, שמעצביו הושפעו מעבודתו המפוארת של 
האדריכל אוסקר נימאייר.

רישומיו של אוסקר נימאייר,  מתאפיינים בקווים מתעגלים, בפיתולים, בקימורים, 
כמו בגוף האישה. את הרישומים אני מביאה מתוך ספר השקת קולקציית התכשיטים:



כבר בשנת 2008 יצרו בה.שטרן קולקציית תכשיטים בהשראת הרישומים המיוחדים
של האדריכל הברזילאי, המפורסם אוסק נימאייר. המעצבים הושפעו מהקימורים הרכים, 
מהפיתולים שברישומים, מהקווים העדינים.
 הקולקצייה כולה, אושרה על ידי האדריכל, וכעת, שנתיים לאחר מותו
(נפטר בגיל 105!), יוצאת לאור קולקצייה נוספת פרי אישורו.


דוגמניות זוהרות, צבעי פסטל, ותכשיטים מרהיבים קיבלו את פנינו 
בהשקה החגיגית:











בקולקצייה הנוכחית שלושה קווים עיקריים:

(צילום התכשיטים: דיויד וילס)

COPAN 
זהו בניין בעיצוב גלי, מעורר השראה בסביבה שלו, מאז שנבנה ב-1950.
זהו אחד הסמלים הארכיטקטונים הידועים בעיר סאו פאולו בברזיל. 
- העיצוב הגלי הוא מקור ההשראה לטבעת הקופאן החדשה
אשר מוצגת כעת בצורניות גלית, עשויה בזהב לבן 18 קראט עם יהלומים.  





MONUMENT 
פארק איביראפוארה - Ibirapuera Park, נמצא בעיר סאו פאולו.
זה הוא מיזם שיצר נימאייר בשנת 1954 לרגל חגיגות 400 השנים לעיר.
הפארק הירוק מכיל גם בניינים כגון ה- Oca-מבנה דמוי כיפה המכונה "הבקתה",
בניין הביאניאל-Biennial, ואודיטוריום איביראפוארה.
 בהתאם לתכנון המקורי, הוצב בפארק גם פסל שייועד להיות אנדרטה
לכבוד ארבע מאות שנים לסאו פאולו. הרשומות מצביעות על כך שהפסל 
נוצר עבור טקס הפתיחה של הפארק (קיימים תצלומים של הטקס ההיסטורי),
 אך זמן קצר לאחר מכן הפסל נעלם. נימאייר, כלל בעיצוב הפסל גזע מרכזי
 שהוקף מסביב בספירלה.
 - פסל זה היוה את ההשראה לשני זוגות עגילים אשר נוצרו בצלמו ובדמותו,
 בזהב צהוב 18 קראט, או בזהב לבן עם יהלומים.







FLOWER 
 אחד מרישומיו של נימאייר הוא רישום של יד האוחזת בפרח בעל ארבעה עלים.
רישום זה הוא מקור ההשראה לטבעות חדשות בזהב צהוב ולבן,
18 קראט, עם יהלומים וכן לתליון ולשני זוגות עגילים - באחד מהם הפרח,
בזהב לבן 18 קראט עם יהלומים, צמוד אל תנוך האוזן,
ובדגם התלוי, מייצג זהב צהוב 18 קראט את הפרח,
באופן שמחקה בדייקנות את החזיון הספונטני של הארכיטקט והמעצב.
פרחי הזהב חלולים, איזכור להערכה הרבה שרכש נימאייר לחללים ללא מילוי.




תכשיטים מהקולקצייה הקודמת בהשראת אוסקר נימאייר:






השקת הקולקצייה נערכה במסעדה החדשה והיפה של שאול אדרת:
Mr. & Mrs. Lee, בקניון צמרת G:


המסעדה מעוצבת באופן מאד עליז וצבעוני, כפי שמראות התמונות שצילמתי, 
תאורה מגוונת בכל חלקי המסעדה, פסלי בודהה בכניסה למסעדה,
והרגשה אינטימית עם אוסף הצלחות  וספות וינטג'שפזורות בכל המסעדה.
האוכל האסייתי גם הוא מאד ציבעוני, ומה שאכלתי, ממה שלא היה מאד חריף
היה מאד טעים. 

זה היה ארוע נוצץ וזוהר, כיאה לקולקציית התכשיטים,
שאותה באנו לראות ולחוות.

************************************************
לסיום, אני מביאה סרטון וידאו מאד יפה של שיר שהלחינו 
המוזיקאים הברזילאים, קרלינוס בראון וג'ורג'ישראל.
את השיר הם הלחינו, לכבוד השקת התכשיטים הראשונה, 
והוא נקרא: Linhameyer.
פרושו השם הוא שילוב שמו של נימאייר עם המילה קו בפורטוגזית.
השיר עוסק ברישומיו של האדריכל, בפיתולים ובקווים המקומרים
 האהובים עליו, וסרטון הוידאו המלווה את השיר מראה את רישומיו המיוחדים:




תהנו!!

קפליקס - Cafelix - אין סוף של קפה

$
0
0

קפליקס - אין סוף של קפה בכיכר סגולה ביפו


אתם כבר מכירים אותי. 
תרה אחרי הקפה הכי טוב שיש, בכל מקום שבו אני נמצאת.
אצלי זו כבר חובה, מעבר לזכות. את צריכת הקפה הרגילה שלי הורדתי
 מ-3 כוסות ל-1 ביום, ואת הצריכה של אבי מ- 4-5 כוסות ל-2 ביום.
לכן החשיבות הרבה שאנו נותנים לכל כוס היא מובנת, לפחות מבחינתינו.
כשניר, סיפר לי על הקפה שנפתח ביפו, ושנפתח לו סניף בשלמה המלך, 
קרוב אליו הביתה, ושיש לו שם כוס משלו, ידעתי שחובה לנסות.
הזמן עבר, עבודה, ילדים, עניינים שוטפים והזמן טס....
לקח לי זמן עד שהגעתי. קפליקס ביפו נמצא במתחם נוגה, ליד כיכר סגולה,
ששם אני נמצאת די הרבה. מחנה באזור מטיילת בין החנויות,  
מידי פעם מגיעה לשוק הפישפשים, מסתובבת. כשכבר התחילו להתפרסם
 גם כתבות משבחות לקחתי איתי את אבי. 
ריח נפלא של קפה עלה באפינו, נכנסנו,והבנו שהגענו למקום הנכון! 
ריח הקפה, טעם הקפה והאינטימיות של המקום הופכת אותו למשהו אחר, 
שהזכיר לנו את הטיול שלנו בלונדון ואת בית הקפה 
האולטימטיבי שמצאנו שם: MONMOUTH.
מאז שהכרנו את קפליקס אנחנו מצטערים על דבר אחד בלבד - 
שכיכר סגולה לא קרובה אלינו הביתה, שלא נוכל להפוך את קפליקס 
לקפה שאליו נוכל נקפוץ כל יום וכך גם לקבל כוס משלנו! 
אני יודעת שאין שלמות אבל תמיד צריך להיות אופטימיים,
אז אולי בכל זאת יפתח סניף קרוב?



אין שלט, השמועה עברה מפה לאוזן


פיליפ שפר ואשתו יעל, הקימו ב-2011 את קפליקס, לאחר שפיליפ למד 
את אומנות קליית הקפה בגרמניה, ארץ הולדתו.
 לפיליפ, היה חסר קפה טוב בארץ.  איזה מזל!
בני הזוג מצאו מחסן גדול במתחם נוגה 
(מה שהיה בעבר, המחסן של מסעדת "קרן"של חיים כהן)
קנו את מכונת הקליה שלהם ב - Coffe- Tech Engineering
   (מפעל הבוטיק של רם איבגי, במושב מצליח, שהטענה אומרת ,
שמכונות הקלייה שלו מתמודדות באיכותן עם המכונות הטובות בעולם)
ומכאן כבר לא היתה דרך חזרה.
פילפ הוא מומחה לקפה: למציאת זנים מיוחדים של קפה - חד זנים, ולתערובות מוצלחות,
לקלייה מדוייקת של הפולים, לטחינתם, להכנת קפה, הקפה הכי טוב בארץ!!



השקים עם פולי הקפה מחכים בסבלנות לטחינה


פולי הקפה לפני הקלייה:



בקפליקס קולים את פולי הקפה, שפיליפ מייבא, 
שומרים את הקפה הקלוי בחביות אטומות (מרגע תחילת הקלייה הגזים שבפולים 
משתחררים, תהליך שנמשך עד כ-20 יום, וריח הקפה שאופף את המקום כולו,
ומושך את הסובבים להיכנס,  מקורו באותו שחרור של גזים במהלך הקלייה!).
טוחנים את הפולים הקלויים לפי הדרישה. בבית רצוי להשתמש בקפה הטחון תוך 14
 יום ולא יותר, להחזיק את הקפה הטחון בכלי סגור, במקום יבש,
לא במקרר ולא בפריזר!!
בקפליקס פולי הקפה הם תמיד טריים, וניתן להכין איתם קפה במספר שיטות:
א. אספרסו וקפוצ'ינו במכונת הקפה, במקום עצמו ובבית -
טחינת הפולים עבה במעט יותר מזו של מהקפה השחור(1.3 - 1.5).
ב. פילטר נייר או פרקולטור- טחינת הפולים בינונית(5).
ג. פרנץ'פרס - הטחינה העבה ביותר(9).
ד. בישול ביתי עם פינג'ן - טחינת הפולים כאן היא הדקה ביותר(1).
אחת המטרות בקפליקס הוא להבהיר לצרכני הקפה שקפה ניתן לעשות
גם בבית, גם בדרכים פשוטות של בישול בפינג'ן, סינון עם נייר,
 או פרקולטור, ועדיין לצרוך את הקפה הכי טוב, 
כאשר רק סוג הטחינה הוא מה ששונה בין סוגי ההכנה.






כל לקוח נשאל לטעם הקפה האהוב עליו, ומותאם לו הקפה, לפי הזנים או התערובות.
(7 תערובות, ובין 4-8 חד זניים). כמו כן מומלצים לו סוגים שונים
 של קפה כדי שינסה טעמים חדשים וילמד.
בנוסף לכך, כשלקוח רוצה לקנות קפה להכנה ביתית, הוא נשאל באיזה
צורה הוא מכין בבית את הקפה, לשם ביצוע הטחינה המדוייקת, כמו שציינתי למעלה.
ללקוח מוסברת כמות הקנייה המירבית שהוא יכול לקנות, כי הקפה נשמר בטריותו
הטובה ביותר עד שבועיים ימים, ולכן ההמלצה היא לקנות את הקפה הטחון 
בכמויות קטנות על מנת להינות מטריות מירבית וטעם וריח מקסימלים.

בקפליקס מקווים שלקוחות ששותים קפה בבתי קפה בארץ יעלו את הרמה הכללית - 
שכרגע היא בינונית ומטה, כי הקפה שמכינים ברוב בתי הקפה
נטחן  מפולי קפה שנקלו זמן רב לפני הגעתם ארצה מאירופה, וגם הגעתם ארצה לוותה 
בשינויי מזג אוויר קשים, כשכל אלו  פוגמים באיכות פולי הקפה הקלוי. 
להבדיל מקפליקס, שכאן הלקוח מקבל קפה טרי, ימים ספורים בלבד מתום הקלייה.

בקפליקס מקווים שהצרכנים ישאלו בכל בית קפה מהיכן הקפה מגיע?
מאיזה זני פולי קפה מורכבת התערובת?
מכמה אחוזי ערביקה מורכבת התערובת?
 ויקפידו, כמו שמקפידים אצלהם על טריות הקפה ועל בחירת זני הערביקה
המובחרים,  שמהם מורכבות התערובות.
במדינות, שבהן תרבות הקפה מפותחת וגבוהה כמו באוסטרליה*, 
ניו זילנד וסיאטל בארה"ב, לא נכנסים לבית קפה אם הוא לא מחזיק 
מכונת קליה משלו, קולה וטוחן ללקוח את הקפה.

אופיר הגיע  לאוסטרליה, הידועה ברמת הקפה הגבוהה שלה,
למד בה והשתלם בנושא הקולינריה, וחזר אליה כעבור מספר שנים, 
כדי להתמקצע ולהתמחות בנושא הקפה.  
עם חזרתו לארץ התקבל לעבודה כמדריך קפה  בחברה 
שמייבאת פולי קפה קלוי מאיטליה, וכעבור שנה נפגש עם פיליפ ויעל,
הפך לשותף והם הקימו יחדיו, עם אסף ביטון, את הסניף בשלמה המלך 12.


פיליפ בעבודה, ליד מכונת הקלייה:




לידו חביות הקפה הקלוי עם מדבקות לבנות המצביעות על פולי הקפה החד זניים, 
או צבעוניות המצביעות על תכולת סוגי תערובות פולי הקפה הקלוי שבפנים.






מכונת הקלייה מקרוב - הצילומים של יעל שפר:










יעל, אמרה לי את מילת המפתח:
קפליקס הוא destination, כלומר יעד. מי שמגיע לשם לא עבר על הדרך,
או הגיע במקרה. לקפליקס מגיעים במיוחד. גם מי שהגיע במקרה בפעם הראשונה, 
הפך מהר מאד ללקוח מרוצה שמגיע בכוונה ומבקש לשתות קפה טעים ביותר,
לומד על זנים חדשים, מכיר את הצוות, מדבר עם הסובבים, כי המטרה
של כולם היא שהאינטימיות תישמר, שהמקום יעניק חוויה חברתית מעולה,
כמו האיכות והטעם של הקפה ששותים שם.
 פיליפ מחפש ומוצא זנים של פולי קפה מיוחדים וטעימים,
וכדאי מאד לשמוע את ההמלצות של הצוות.

בתוך קפליקס  יש מבואה קטנה ובה מעט מאד מקומות ישיבה, בר שממנו מזמינים
את הקפה ומקבלים אותו, מעט סנדביצ'ים ועוגיות איכותיות ביותר, 
סוגים של קפה מוכנים לטחינהחביות גדולות המכילות את הקפה הקלוי 
המחכה לטחינה, שקים של פולי הקפה, ואת מכונת הקליה הגדולה.
ליד מכונת האספרסו נמצאות 7 מטחנות הקפה, מטחנה לכל תערובת, ולחד זניים.



פולי קפה הקלויים מוכנים לטחינה בתוך המטחנות


בקפליקס מביאים פולי קפה ממספר מקומות בעולם:
 מקניה, מאינדונזיה -זן  Sulawesi,  מקולומביה - 2 זנים: אחד מהם
הוא ערביקה אורגני, מפפואה גינאה - הזן:  Sigri,
מאתיופיה -2 זנים: Yirgacheffe  ו Sidamo, 
והכי חדש כרגע- גם הוא מאתיופיה - הזן : Ayehu.
את הקפה מכינים מחד זנים של ערביקה, גם מזנים אורגנים,
מתערובת הבית שמורכבת מ 100% ערביקה ומהזנים הכי מובחרים שמגיעים ארצה. 
כל לקוח מזמין את התערובת האהובה עליו, שמסומנת על פי צבע:





 והקפה נטחן, כמובן, מול הלקוח. ללקוחות הקבועים , שבבעלותם "כוס שכן",
הצוות מכין את התערובת האהובה עליהם, אלא אם כן הלקוח מבקש אחרת,
 וללקוחות החדשים מיעצים ומבררים איזה טעם קפה הוא  האהוב עליהם.


 *******************************************************

זני הקפה מתחלקים בכלליות לשניים: לערביקה, הזן האיכותי ביותר,
 גדל בגבהים של בין 900מ'ל-2000מ'מעל פני הים. זה הזן היקר יותר
וכן הוא מכיל מעט קופאין. הערביקה מתאפיין בפרותיות גבוהה
 ובמרירות מאד נמוכה.
הזן הפחות איכותי הוא הרובוסטה. הוא גדל בגבהים של בין 200מ'ל-800מ' 
מעל פני הים, והוא מריר מאד וכמות הקפאין שלו גדולה פי 3 משל הערביקה,
והוא גם זול מאד.

******************************************


פינות הישיבה בכניסה לבית הקפה:









אחד המאפיינים של קפליקס הוא ארון הכוסות האישיות - "כוסות השכן":




הרעיון לארון הגיע מאירופה, שם יש מסורת של כיבוד הלקוחות הקבועים,
וקפליקס שמחים לשמר את המורשת הזו. בארון ישנן כוסות קפה אישיות,
כשלכל כוס מוצמד שם הלקוח, שלה היא שייכת. הלקוח מגיע, לוקח את הכוס שלו,
ובה מכינים לו את הקפה. "כוס שכן", כמו שהן נקראות כאן, 
הן כוסות השייכות ללקוחות הקבועים, שמגיעים לפחות 5 פעמים בשבוע.
הם זוכים לכוס אישית, כששמם מוצמד למקום הכוס בארון, 
ועימה מגיעה גם הנחה של 33% ממחיר הקפה. 
המחירים של סוגי הקפה כאן לא מאד יקרים, כמו שניתן היה אולי לצפות.
הם למשל, היחידים שמוכרים קפה חד זני, באיכות מאד גבוהה,
וגם כאן התמחור איננו מאד יקר מכיוון שהרצון הוא שהקפה יהיה  נגיש לכולם, 
יהיה מוצר צריכה עממי, גם כשהוא באיכות הכי גבוהה שיש.

אנחנו, צרכני הקפה זוכים. גם קפה מאד איכותי וטעים, וגם במחיר נגיש!










אופיר, מכין לנו את הקפה, באהבה רבה



הכניסה לקפליקס


מכיוון שיש מעט מאד מקומות ישיבה בפנים, החוץ הופך מקום הישיבה העיקרי 
בעיקר בספסלים הצמודים לכניסה, או אלו שעיריית תל אביב פיזרה בכיכר.
איזה מזל - כיכר גדולה עם ספסלים - ממש חו"ל, גן משחקים לילדים ממול הקפה,
וההנאה מושלמת. קפה מעולה, משהו קטן לאכול בצד, שמש וצל בגן.

























כבר היום קפליקס נמצאים בתוך סיורים שנערכים באזור של יפו, כמו פה:





וכן מגיעים אליהם סיורים של "תגלית". התכנון הוא לערוך סדנאות
קצרות לאנשים שרוצים להבין יותר בקפה, בסוגים, באיכות
ובטעמים השונים.

הסניף בשלמה המלך הוא סניף מאד מצליח, 
עם קצת יותר מקומות ישיבה, וגם לשם חובה להגיע.

בעקבות הצלחת קפליקס פנה אליהם יקי אייכלר, ובימים אלו,
ב-8/4/14 יקי פותח את הסניף השלישי בירושלים 
ברחוב עץ החיים פינת האפרסק  בלב שוק מחנה יהודה. 
ירושליים גם היא מקבלת מתנה לפסח!

אוהבי הקפה - אם אתם עדיין לא מכירים את קפליקס,
מקווה שעכשיו יש לכם מקום חדש לחקור,
ואני בטוחה שתתאהבו כמוני!

**כתובות:
- בית הקליה ואספרסו בר:
סגולה 15, שכונת נגה, יפו.
- חנות קפה ואספרסו בר:
שלמה המלך 12 פינת זמנהוף, תל אביב

*האתר של קפליקס:
http://www.cafelix.de/about.html
*פוסט על בית הקפה monmouth בלונדון:
http://tsipilevin1.blogspot.co.il/2013/09/monmouth.html

*אוסטרליה הפכה למעצמה של קפה אחרי שאיטלקים רבים היגרו אליה, 
הקימו בה מתחמים משלהם, והעיקר-הביאו את הקפה, 
את הידע איך להתייחס אליו ואיך להכין מפולי הקפה את הקפה 
הכי טוב שאפשר.


ADIKA אתר האינטרנט פתח לכמעט שבוע חנות פופ-אפ בתחנה

$
0
0
הודעה על פתיחת חנות הפופ-אפ בתחנה



הפתיח לפוסט הוא למי שעדיין לא מכיר: בתחילת 2012 הוקם אתר האופנה  ADIKA.
מהר מאד עברה השמועה ברשת, על טעם טוב, בגדים במחירים מוצלחים,
ועל חוויה של שופינג שיש בו גם בגדים אבל גם אקססוריז מעולים.
האתר הוקם על ידי עדי רונן - פשניסטה ידועה ודדי שוורצברג שהגיע מתחום הכלכלה.
שנתיים שADIKA קימים מביאים אופנה מעודכנת, דברים מיוחדים לחגים
ומבצעים, כך שההוכה לפעילות המרשימה היא בכמות הביקורים:
25,000 מבקרות יומיות!

למשך כמעט שבוע, החל מאתמול ה-9/4 ועד ל-14/4/14: נפתחה חנות פופ-אפ.
הקונות והקונים הנאמנים יוכלו לבוא, לגעת, למדוד, להרגיש את הבדים 
על העור, למדוד את הנעליים, לראות אם התיק מתאים למכנסיים, 
והשרשרת לחולצה הלבנה! בעיניי זו חווית הקנייה האולטימטיבית. 
המדידה, לראות איך הבגד מונח ואם הנעליים נוחות.
יהיו פריטים מיוחדים שעדיין לא עלו באתר, ולפי מה שאני ראיתי 
האביב נחת ובגדול! הצבעים, הסנדלים, התיקים. יש הרבה מה לראות.
החנות נפתחה בביתן 20 במתחם התחנה בתל אביב.

הפתחיה היתה מאד שמחה, וצבעונית ואני מביאה תמונות
 כדי שתוכלו להתרשם ולבוא לבקר:







השולחן היה משגע:























































ואי אפשר בלי תמונת הקיר המפורסמת!




סנדלים של טומי הילפיגר וצמיד שלקולקציית ה-Conscious Exclusive
ל-H&M.


אני קניתי עליונית מאד יפה, אראה אותה בהמשך.
הבאתי לכאן מעט מהפריטים, רק לשם התרשמות,

החנות מאד גדולה ומלאה בפריטים. 
אתם מוזמנים לחוות בעצמכם!

חג שמח!!


*שעות הפתיחה: 
ימי חול ושבת: 9:00-22:00
שישי וערב חג: 9:00-15:00

*קישור לאתר של ADIKA:
http://www.adikastyle.com/

פסח בפתח: רשת כלי הבית והגדג'טים- Cook & Bake

$
0
0



הזכרונות שלי מפסח מתייחסים תמיד לבית. לכלים, למפות, לסכום.
שולחנות מסודרים ומקושטים, מפיות תואמות, או ממש מקושקשות, והופכות 
למשלימות לשולחן החג. תבניות אפיה, סרוויסים, ובשנים האחרונות גאדג'טים 
משגעים למטבח. כשאני מביאה מתנות לפסח הן תמיד פרקטיות, ותמיד קשורות למטבח.
אפילו, שמי שמכיר אותי יודע שאני לא טורחת לעמוד יותר מדי במטבח,
 אבל זה בשבילי פסח.
כשהוזמנתי להשקה של חנות נוספת ברשת COOK & BAKE, 
במרכז שוסטר ברמת אביב, שמחתי ביותר. גם לראות את המוצרים
שאני אוהבת, גם לראות חידושים, וגם כי ידעתי שם אני אמצא הרבה מוצרים 
שכיף לתת ולקבל לכבוד חג הפסח המתקרב.

פנים החנות:





לרשת נפתחו כבר עשרה סניפים בקניונים ובמרכזי ערים, החנויות מאד מושקעות,
ומביאות את המוצרים הכי חדשים ומתקדמים בנושא כלי הבית, האפייה,
והאביזרים הנלווים. הסבירו לנו שמחלקת האפייה ברשת היא מורחבת, תפיסת העולם היא
שהאפייה הביתית הופכת למקצועית, וככזו היא גם נעזרת בטרנדים ובגדג'טים 
מיוחדים, שגם הופכים את העבודה למקצועית יותר וגם מקלים את העבודה 
ומשדרגים אותה.


בחנות יש מגוון רחב של כלים וכמובן גם סרוויסים, לשולחנות חג,
ובכלל למי שאוהב יופי ואסטטיקה, למי שמעריך מוצרים שעוברים במשפחה,
כי סרוויס טוב ושלם, שעובר מדור לדור, זה נכס!

 הנה, מהמבחר הגדול של החנות:





מבחר כלים ואביזרים של חברת bodum 





מבחר כלים ואביזרים של חברת Tools





מוצרים של KitchenAid




מוצרים של GOOD GRIP



כלים ואביזרים של joseph




מייבשי כלים:





מלחיות ופלפליות





בחנויות הרשת יש כמובן, עוד ועוד כלים ואביזרים של חברות ידועות.


שדרוג מתחום האפייה שאני מאד אהבתי היא תבנית ה-קייק פופס:
(מתכון מצורף בתחתית הפוסט)


תבנית סיליקון מיוחדת שבה אופים עוגות עגולות קטנות, ומצפים אותן כיד הדמיון.

העוגות הקטנות מחכות לציפוי:




והנה העוגות מצופות, ושלי מצולמת בבית וניטרפה על ידי תומר וניצן:





יש חומרים לבצק סוכר:




מבחר של מתנות ארוזות:





ועגלות נשיאה מדליקות במיוחד, שיהיה קל לשאת את המתנות:


עגלות אלומניום קלות, בעלות כיסוי בד דוחה מים, אפשרי לכיבוס,
חלוקה פנימית נוחהותא אחורי לשקיות.


******************************************

ולסיום מתוק, הנה מתכון באדיבות הרשת לקייק פופס,
כשאת התבנית ניתן כמובן לרכוש בCook & Bake
( תבנית סיליקון h&k   לקייק פופס - 55 ₪)

לטובת שומרי הכשרות, רק אציין שהמתכון כמות שהוא איננו כשר לפסח,
וניתן לנו כמובן לפני החג!

50 קייק פופס: 

חומרי גלם:
      5 ביצים,  2 כוסות סוכר, 1 כוס סוכר, 1 כוס שמן,  
  1 כוס חלב , 1 חבילה קטנה קמח תופח אסם,  
       1 כף קורנפלור (להסמיך את התערובת),
  1 כף תמצית וניל משובחת
אופן ההכנה:
- מערבבים את כל החומרים היטב, לפי הסדר ומוזגים את הבלילה לחצי התבנית
ללא החור- ולמלא כמעט עד הסוף.
- יש לסגור היטב את התבנית, כאשר החלק עם החורים כלפי מעלה
(מטרת החורים לשחרר אדים).- אופים בתנור שחומם מראש ל-180מעלות
במשך 10ד', ולאחר מכן מורידים ל-160מעלות ואופים עוד 10ד'.
- לאחר שהעוגות מוכנות יש להמתין שהן יתקררו לחלוטין 
(מומלץ להשאיר את דלת התנור מעט פתוחה כדי לשחרר את החום).
- כשהעוגות קרות צריך להרים את החלק העליון של התבנית ולהוציא את העוגות.
לשם ציפוי העוגות מומלץ לטבול את המקלות בשוקולד ורק אז
להכניס אותם לעוגות. מומלץ לחכות מעט שהמקלות יתיצבו בתוך העוגות
ואז ניתן לעבור לשלב היצירתי של קישוט העוגות!
בתאבון!!

*********************************************************

נותר לי לאחל לכולנו חג שמח, חג שבו נבלה עם המשפחות שלנו, 
נטייל, ננוח, נחלק ונקבל מתנות יפות! 

חג שמח!

בקישורים שאני מצרפת לאתר ולפייסבוק החברה, יש סרטונים,
מבצעים, הדגמה של מוצרים ואפילו מועדון חברים!

*קישור לדף הפייסבוק:
https://www.facebook.com/CookandbakeIL?fref=t

*קישור לאתר הרשת:
http://www.cook-bake.co.il/


yes.Oh GALLERY : תערוכת ציורים בהשראת סדרות HBO

$
0
0




כל כך מתאים לי: "First We Take Manhattan" !!
בהשראת "סקס והעיר הגדולה"ציירה אפרת(חסון) דה בוטון, 2014


(צילום: ניר קארפ)


yes Oh חוגגת שנתיים ואנחנו מרוויחים: תערוכה בהשראה של הסדרות הנפלאות של 
HBO. צפינו בתערוכה, הציורים מאד יפים, נמצאים בחלל דיזינגוף סנטר, 
והם משתלבים מאד יפה בין החנויות ובמעברים.
התערוכה נפתחה ב-9/4, ותמשך כל חול המועד, עד ל-22/4. 

התערוכה חדשנית, אניטראקטיבית, ליד כל תמונה יש שלט עם מספר
 ואתר אליו ניתן לגלוש ולראות פרטים על היצירה:




מעט פרטים על התערוכה:
" yes. Oh gallery הינה גלריית אומנות אורבנית המציגה כ- 60 יצירותאומנות אשר 
עושות מחווה לסדרות הדגל של HBO. המבנה הייחודי של הקניון 
מאפשר לכל יצירה  להשתמש בחלל הסנטר בצורה יוצאת דופן וחוויתית."     

את התערוכה אוצר רונן הרתאן, שחלק מהיצירות בה הן פרי אומנותו האישית.
אני מביאה מדבריו:
Oh gallery".yes מעניקה במה לעשרות אומנים, ביניהם: 
אמנים גרפיים, ציירים, מאיירים, אמני קונספט ועוד ....
בניגוד לתערוכות רבות בהן שואב האמן את השראתו מהחיים
או מנבכי נפשו, הפעם התבקשו האמנים לתרגם את תחושותיהם
 ואהבתם לסדרות האיכות של HBO באופן שיישקף גם את האני האומנותי של האמן
 וגם את יחסו לסדרה. ההתמודדות הקריאטיבית עם עולמות התוכן העשירים,
ריבוי הדמויות, המטאפורות, המסרים והאנלוגיות בכל אחת מהסדרות
 הופכת את עבודת החיפוש למורכבת מאד".

כאמור, מי שרוצה לקרוא עוד, בעיקר על כל תמונה, מוזמן לעשות כן 
בשיטה האינטראקטיבית, או באתר התערוכה, או בפייסבוק,
אביא בסוף את הקישורים.

ערכתי מספר קולאז'ים של חלק מהתמונות, 
כדי להעביר קצת מרוח התערוכה היפה:

הסידרה שאהבתי כל כך, "הסופרנוס"שהראתה שאפשר לגרום לקהל להתאהב
גם במי שנחשב הכי נורא שיש, הוא טוני סופרנו:




סדרת הנשים הכי מוצלחת, לדעתי שהיתה אי פעם, "סקס והעיר הגדולה",
שגרמה לכולנו להתאהב בג'ימי צ'ו, ולרצות להיות קארי ברדשו:





"בנות", שממשיכה את "סקס והיער הגדולה", ומראה מה נשים,
מעט יותר צעירות יכולות לחשוב ולעשות:




"משחקי הכס", עוצרת נשימה, אתרי הצילום נפלאים, ופנטזיה שהיא
מעל לכל מצופה. לראות ולהבין:







אני מביאה מעט תמונות מהתערוכה עצמה ומחלל הסנטר בו התערוכה משולבת,
וכן דברים על היצירות מאת היוצרים עצמם:

המדרגות מאוירות ומובילות לתמונה "The Bitter end"בהשראת
"אימפריית הפשע" - רונן הרתאן, 2014:



"משחק בין צורות וחללים. כתוביות הפתיחה של הסידרה מתרחשות
בחוף הים, כאשר ניתן לראות מאות בקבוקי שיכר צפים בים
ועושים דרכם לחוף. החלטתי להשתמש בתמה הזו של הבקבוקים הצפים 
ולייצר בינהם חלל המזכיר קו מתאר של גופה. מחווה לקורבן הראשון
של הסידרה, האנס שרודר, אשר נמצא צף ללא רוח חיים בים".

********************************************


"לוליני האלכוהול"בהשראת "איפריית הפשע" - 
מאיה שלייפר, 2014:




"אנשים נראו יותר יפים לפני 100 שנה. גם המכוניות.
ועוד כשהעולם כה מסוכן ואכזרי. 
מותח ומרתק לעקוב אחר הצעדים של לוליני האלכוהול".

**********************************************
"Hannah"בהשראת: "בנות" - ניצן קלמר, 2014:




***********************************************
פרט מתוך "פרסקו שבע הממלכות"בהשראת "משחקי הכס" - 
שרית עברני, 2014:



"ביצירה המטרה היתה לתרגם מוטיבים מהסדרה לקיר כח, שמפעיל
בצופה חוויות וזכרונות ומעצים את החיבור שלו אליה. נבחרה שפת
הפשטה גרפית/ גיאומטרית שעל התפר שבין העכשווי לפרימטיבי,
בין עולם האיקונות של האנושות מאז ומעולם".

**************************************************
" Necking#"בהשראת "דם אמיתי" - 
רונן הרתאן, 2014:



"מחווה לאמן הפופ-ארט רוי ליכשטינשטיין.
היצירה, כמו הסידרה, לוקחת את האלמנט האכזרי והכמעט "פורנוגרפי"
של הערפד ומתרגמת אותו לסגנון טרנדי, מצועצע ומלוטש".

**********************************************


בין הסדרות ששימשו השראה ליוצרי התערוכה:
 "הסופרנוס", "הסמויה", "סקס והעיר הגדולה", "הפמליה", "אוז",
 "בנות", "משחקי הכס", "דם אמיתי", "אימפריית הפשע", "בלש אמיתי"ועוד.

בדיזינגוף סנטר ניצבות, כאמור, 60 יצירות, ואני הבאתי ממש חלק קטן. 
החוויה היא בצפייה, בגילוי התמונות בתוך החלל, ובקריאה
וההבנה של עין האמן שיצר אותן וההקשרים שלהן לסדרות, כפי שהבאתי למעלה.
יש הרבה מה לראות, התערוכה מאד מעניינת, 
ובואו להינות!

התערוכה נמצאת בחלל של דיזינגוף סנטר,
פתוחה בין התאריכים ה- 9 - 22/4/14, עד סוף חול המועד,
הכניסה חופשית!


********************************

 אומנים רבים שמחו להיענות וליצור לכבוד התערוכה, והם:
רונן הרתאן- שגם אצר את התערוכה, תום מלניק, דנה גרייס ווינדזור, הדר גבע,
 עומר סילברמן, שלומית סאוור, יולי צרפתי, רפי בן אהרון, שרית עברני,
אור רוזנשטיין, מאיה שלייפר, אורי ליבנה, טליה רחמני,יונתן פופר, שרי כהן,
ניצן קלמר, אפרת חסון דה בוטון, אסנת פייטלסון, הגר בן ישי, אייל טאוב,
נועם אמיר, אינסה מוצ'נ'יק, תומר רובנס.


*קישור לאתר הגלריה:
http://yesohgallery.co.il/

*קישור לדף הפייסבוק של yes Oh:
https://www.facebook.com/YesohHbo

גבריאל גרסיה מרקס - לזכרו Gabriel García Márquez

$
0
0

התמונה מכאן


גבריאל גרסיה מרקס הלך אתמול ב-17/4/14 לעולמו.
הסופר הנפלא נולד ב-6/3/1927. בין שאר פועליו הוא היה עיתונאי, תסריטאי
וקיבל את פרס הנובל לספרות בשנת 1982.

מילדותי  הייתי תולעת ספרים. כתבתי על זה פעם. בשנים האחרונות זה היה קשה יותר ויותר.
שלל הגירויים, החיים עצמם שהם מלאים בעיסוקים. ילדים, בעצם משפחה.
כלבה קטנה שמעסיקה אותי ללא הפסקה. אני מגיעה לספר שליד המיטה, כי תמיד
מחכה שם אחד, קוראת עמוד ונרדמת. לפעמים אני עושה הפסקה ונכנסת למיטה יותר
מוקדם מהרגיל וקוראת. לאחרונה קניתי מנורת לד שמעניקה לי אור מאד נוח לקריאה,
וזמן הקריאה מאד השתפר.

גרסיה מרקס היה חבר נפלא בשבילי.
בהתחלה אמא שלי, תולעת ספרים גם היום, ערכה לי עמו את ההיכרות.
אחר כך לא יכולתי שלא להתמכר ולקרוא כל מה שהיה בקירבתי.
אני מצטעת על הנדושות אבל הכי השפיע עלי היה 100 שנים של בדידות.
אולי כי הוא היה הראשון. אולי כי אכן היה 100 שנים של קריאה.
של ירידה לעומק העולם המיוחד, המוזר האחר מכל מה שהכרתי.
וכן, קראתי לא מעט עד אליו, אבל זה באמת עולם אחר.
פנטזיה, שאין כמותה. ונכנסים לסיפור והכל אמיתי. והכל קרה.
ולא רוצים שהסיפורים יגמרו.
ורק מי שקרא מבין. 
וזה המזל שלנו שהוא ידע לספר ככ יפה. 
המזל שלנו שהוא כתב ספרים.
המזל שלנו שקראנו.

אני מביאה קטע קטן מתוך הקדמה לספרו:
שניים עשר סיפורים נודדים. הספר יצא בשנת 1992.
בישראל הוא יצא בספריית עם עובד, ותורגם מספרדית על ידי
ריטה מלצר ואמציה פורת.
הקטע הוא מתוך ההקדמה לספר, שאותה כתב גבריאל גרסיה מרקס,
והוא מספר כאן מעט על הכתיבה שלו:

"היתה לי בזה חוויה יצירתית משונה שכדאי להסביר אותה,
ולו כדי שילדים שרוצים להיות סופרים כשיהיו גדולים
ידעו כמה הרגל עברה זה של כתיבה בוער בעצמות ואין להשביעו.
הרעיון עלה על דעתי בראשית שנות השבעים, והיה קשור לחלום מאיר עיניים
שחלמתי לאחר חמש שנות מגורים בברצלונה.
בחלומי והנה אני משתתף בלוויתי שלי ואני הולך בקרב חבורה של
ידידים לבושים בגדי אבל חמורים למראה, אבל רוחם טובה עליהם.
כולנו שמחים כמדומה שאנחנו שרויים יחד,
ואני יותר מכולם, שהרי המוות מזמן לי שעת-כושר נעימה להיות
עם חברי הוותיקים והאהובים ביותר מאמריקה הלטינית, שזה זמן
רב לא ראיתי אותם. בתום הטקס, כשהם מתחילים להתפזר, אני רוצה
ללכת איתם, אבל אחד מהם מודיע לי בנעימה סופית נחרצת שלי עצמי החגיגה
נסתיימה. "אתה היחיד שאינו רשאי ללכת"הוא אומר לי.
רק אז אני מבין שהמוות פירושו שלא תהייה עוד לעולם בחברת ידידך."

הספרים שיש לי הם חברים שלי. אני לא מוותרת אפילו על אחד מהם. 
חלקם מאד ישנים, רובם מלווים אותי כבר שנים,
ומיעוטם חדשים, וכאלה שמחכים יפה בתור כדי שאקרא אותם.
אני אוהבת את כולם. 
עם הספרים של גרסיה מרקס אני יכולה תמיד לחלום,
להגיע רחוק לעולמות אחרים ושונים מכל מה שיכולתי אי פעם לדמיין.
ואולי בשל זאת אני כל כך אוהבת אותם, וחווית הקריאה שלהם
נצורה לי בלב לעולמי עד.

יהיה זכרך ברוך
גבריאל גרסיה מרקס.


*רשימת ספריו: ( מתוך ויקפדיה ישראל)
  • סופת שלכת (La hojarasca), יצא לאור ב-1955
  • אין לקולונל מי שיכתב אליו (El coronel no tiene quien le escriba), יצא לאור ב-1961
  • לוויתה של האם הגדולה (Los funerales de la Mamá Grande), יצא לאור ב-1962
  • השעה הרעה (La mala hora), יצא לאור ב-1962
  • מאה שנים של בדידות (Cien años de soledad), יצא לאור ב-1967, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום ישעיהו אוסטרידן
  • עינים של כלב כחול (Ojos de perro azul), יצא לאור ב-1974
  • הסתיו של הפטריארך (El otoño del patriarca), יצא לאור ב-1975
  • הסיפור העצוב והבלתי יאומן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית (La increíble y triste historia da la cándida Eréndira y de su abuela desalmada), יצא לאור ב-1978
  • כרוניקה של מוות ידוע מראש (Crónica de una muerte anunciada), יצא לאור ב-1981, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצן
  • אהבה בימי כולרה (El amor en los tiempos del cólera), יצא לאור ב-1985, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1989, בתרגום ריטה מלצר ואמציה פורת
  • עלילותיו של מיגל ליטין מוסווה בצ’ילה, יצא לאור בעברית בהוצאת כנרת, 1988, תורגם על ידי יורם ברונובסקי.
  • גנרל במבוך (El general en su laberinto), יצא לאור ב-1989
  • שנים עשר סיפורים נודדים (Doce cuentos peregrinos),יצא לאור ב-1992, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1992, בתרגום ריטה מלצר ואמציה פורת
  • על אהבה ושדים אחרים (Del amor y otros demonios), יצא לאור ב-1994
  • ידיעה על חטיפה (Noticia de un secuestro), יצא לאור ב-1996
  • לחיות כדי לספר (Vivir para contarla), יצא לאור ב-2002, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצן
  • זיכרונות מהזונות העצובות שלי (Memoria de mis putas tristes) יצא לאור ב-2004, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצן







טומי הילפיגר פתח חנות חדשה במתחם שרונה

$
0
0


את התמונה צילם שומר הראש של טומי הילפיגר, 
שהסכים שאכנס למעגל האנשים שסובבו אותו, ונצטלם ביחד.
זה היה בערב פתיחת החנות במתחם שרונה, בתחילת החודש.
לא כל יום מגיע מעצב שכמותו לארצנו הקטנה, לפתיחת חנות עוגן -anchor
של המותג, ורבים רצו להצטלם. החנות החדשה היא הגדולה ביותר בארץ.
החנות נפתחה במתחם שרונה היפייפה, שמידי שבווע אני מבקרת בו,
וחוזה בהתפתחות שלו. ככה נראים חלקים ממנו באור יום:




המתחם שנמצא מול הקיריה בתל אביב, הוא מתחם היסטורי מיוחד במינו.
המתחם משלב שטחים פתוחים מאד יפים ומטופחים, מבני ציבור, 
כמוסד הטכניון, מרכז מבקרים ומוזיאון. הבנינים במתחם משוחזרים ומשומרים, 
 מתקופת המושבה הטמפלרית (1871), התקופה הבריטית, הפיכתה של שרונה 
למחנה צבאי (1947) ושינוי שמה לקריה, על ידי בן גוריון (1948), 
ששיכן בה בנינים של משרדי ממשלה.
"בשנת 2006 אושרה תכנית שכללה את שימורם של 36 בתים,
והשבתם לחזותם בתקופת המושבה הטמפלרית. שאר המבנים נהרסו.
 לצורך הרחבת רחוב קפלן הועתקו ממקומם חמישה מבנים טמפלרים 
במבצע הנדסי מורכב". מכאן .

* לקריאה על המתחם:
http://saronatlv.co.il/?lang=he

************************************************

תמונת החנות החדשה בערב הפתיחה:




החנות בשרונה משתרעת על כ-725מ"ר, ויש בה 3 קומות.
החנות הצטרפה למעל 1,200 החנויות של המותג בעולם, ביותר מ-90 מדינות.
החנות משקפת את האסטטיקה של חנויות העוגן האלגנטיות של טומי הילפיגר
בעולם, ומשקפת בתוכה אלמנטים מסורתיים וכן השפעות מודרניות. 
הריהוט של החנות כולל פריטים מהקלסיקה האמריקאית, 
רהיטים וחפצי אומנות וכן פריטים שנבנו במיוחד לחנות החדשה, 
כגון גופי תאורה ומתקני תצוגה מיוחדים. רוב האלמנטים האדריכליים המקוריים
של המבנה שומרו, והבניין בולט מאד הן בשל גודלו והן בשל עיצובו המיוחד. 

פתיחת החנות לוותה בחגיגה גדולה וצבעונית מאד. עשרות אנשים גדשו את המקום
מרגע הכניסה: אושיות אופנה, עיתונאים ובלוגרים, צלמים, סלבס מכל התחומים ועוד.
היתה גם בר רפאלי, שידועה כחביבה מאד על טומי הילפיגר.


טומי הילפיגר ומעריצים:






בר ומעריצים:





קומת הקרקע של החנות, מראה מהמדרגות:






החנות יפה, אלגנטית ומשרה אוירה מאד נעימה.
בקומת הקרקע נמצאים בגדי הגברים - הקו הספורטיבי, הדנים - ג'ינס,
הקו המחויט- פעם ראשונה בישראל, הנעליים והאביזרים.

גברים

















בקומה השניה נמצאים בצד אחד בגדים הילדים ובצד השני בגדי הנשים,
נעליים, תיקים ואביזרים נוספים. הקומה השלישית היא קומת קניינים, שאיננה
פתוחה באופן קבוע לקהל הרחב.

ילדים













נשים
זו הגיזרה החביבה עלי ביותר!
גם כשהיינו בניו יורק וגם בישראל, ומידי פעם, בעיקר בסופי עונה, אנחנו קונים
בגדים בסניפי טומי הילפיגר, אבל רק לאבי. במנהטן זה מאד בלט:
החולצות מאד רחבות, והמידות היו מעט שונות ממה שאנחנו רגילים.
בשל אלו לא הסתכלתי אף פעם על בגדי הנשים, וכשראיתי  הפעם את בגדי הנשים בחנות,
הבנתי  שטעיתי שלא בחנתי את בגדי הנשים,, ואני בהחלט 
יכולה להסתכל ולראות מה מתאים לי. צילמתי תמונות גם כאן:














ועוד תיקים, לנשים וגם לגברים:




קומה שלישית
בערב הארוע הקומה היתה פתוחה והוצגה בה קולקציית ה-runway,
קולקציית המסלול, שהוצגה בשבוע האופנה האחרון. 
הקולקצייה צבעונית מאד, יש בה הרבה השראות ספורטיביות, והיא 
נראית נינוחה וקלילה. אני אהבתי מאד את הנעליים של הקולקצייה הזו.












כשהגעתי לחנות לאחר הפתיחה, בקשתי לעלות לקומה כדי לקנות אחד
מזוגות הסנדלים/כפכפים שהוצגו בה, אך לצערי לא היו דגמים במידה שלי.
סנדלים קניתי מקולקציית הנשים של העונה, אראה בהמשך.

מבחר מקולקציית ה-runway:


תמונות יחצ


הסתובבנו בכל החנות, שתינו ואכלנו, ירדנו, עלינו בין הקומות, צילמתי הרבה תמונות,
ובדקנו לעומק את הבגדים והאביזרים בחנות.
הצטלמנו הרבה בעצמנו, והנה תמונה שלי עם  ורד הורן  , חברתי,
סטייליסטית מקסימה ובעצמה בעלת בלוג אופנה מצליח:





ולסיום, הנה הסנדלים שקניתי :




צאו להסתובב בתמחם שרונה החדש והיפה, כל שבוע מתגלות בו הפתעות,
ותגיעו לחנות החדש של טומי הילפיגר, יש בה יופי של דברים!

* כתובת החנות:
דוד אלעזר 19, מתחם שרונה, תל אביב.
*קישור לתר העולמי של טומי הילפיגר:
http://global.tommy.com/?change=true

סדנת טבעת מכסף אצל אורנית בר- נס

$
0
0

בזמן האחרון אני מתנסה בדברים חדשים וזה כיף גדול!
יש לי מעט יותר זמן פנוי ומעניינים אותי הרבה דברים,
בעיקר יצירה של דברים שונים. 
כשהוזמנתי על ידי האומנית-הצורפת אורנית בר-נס לסדנה אישית, 
שהיא מעבירה, ליצירת טבעת משלי, הייתי מאושרת!
תכשיטים אני מאד אוהבת, יש לי טבעת כמעט על כל אצבע.
ועדיין מעולם, עד אז, לא יצרתי טבעת לעצמי.
שמחתי מאד על ההזדמנות ליצירה החדשה.
בבוקר הסדנה התייצבתי מוכנה וסקרנית לקראת החוויה.
הסטודיו של אורנית שוכן ברחוב שקט בגבעתיים, בין בתי מגורים וחנויות קטנות.
שקט של בוקר ליווה אותי בכל השעות הנעימות שישבנו ועבדנו בסטודיו.

אורנית בסטודיו:








שידרוגים של בובות בליית' (תחביב די חדש): 




מצטיינת: (כי היא כזו!!)





אורנית בעבודה: (הכי רצינית שיש)




מהרגע הראשון שנפגשנו אורנית השרתה עלי רוגע ושלווה.
ההתנסות הראשונה שלי בצורפות אמיתית לוותה במעט חששות.
 אורנית הפריחה את כל החששות והיתה מאד סבלנית לשאלות שלי,
גם כמראיינת לבלוג, וגם  לגבי הסדנה עצמה.

את הסדנאות אורנית מעבירה לתלמיד אחד עד שניים בלבד. אני מאמינה
שזו הצורה המיטבית, כי באופן הזה, כשהסדנה כל כך אינטימית,
 מי שעובר את הסדנה מצליח להבין כל שלב שהוא עובר, מה הוא עושה, 
לראות כל פרט בעבודה גם שלו וגם של אורנית. אין כאן פיספוסים,
 ואם משהו לא ברור, מיד מקבלים הסברים, ועל כל דבר.

לפני שאני אסביר על הסדנה ליצירת טבעת אישית, אותה אני עברתי,
אני רוצה לספר קצת על אורנית בר-נס.

מגיל מאד צעיר אורנית נמשכה ליצירה של תכשיטים וכבר כילדה צעירה קיבלה
ערכת חרוזים וכלי עבודה, בהם התעסקה להנאתה.
אני עוצרת פה ומספרת, שגם אני אהבתי חרוזים מילדותי, וכנערה קניתי חומרים
שונים, מעט כלים ויצרתי שרשראות וצמידים. אבל פה נעצרתי. 
אורנית לא נעצרה, הצורפות נמצאת בנפשה, זורמת אצלה בדם, והיא המשיכה והתפתחה.
 אני מביאה מעט פרטים מהאתר שלה, שאביא קישור אליו בהמשך:
"את לימודי הצורפות התחלתי עוד בהיותי חיילת במסגרת שיעורים פרטיים אצל צורף.
כבר מהשיעור הראשון נוצר החיבור העמוק שלי למתכות. בשנת 1998 נרשמתי ללימודי
צורפות ועיצוב תכשיטים במכללת אומנית שבתל אביב, שם למדתי כשלוש שנים
ורכשתי ידע וניסיון טכני נרחב בעבודות הצורפות השונות.
עם סיום לימודי עברתי לגור בהולנד למשך שנתיים.
בעת שהותי בהולנד לימדתי צורפות במסגרת לימודי החוץ של האוניברסיטה החופשית 
של אמסטרדם.זו היתה חוויה נהדרת ומעשירה, ובהתנסות זו גיליתי
אהבה נוספת והיא ההוראה בכלל, והוראת הצורפות בפרט.
הצורך להעמיק את הידע בתחום עיצוב תכשיטים החזיר אותי ארצה
ובשנת 2003 התחלתי את לימודי במכללת שנקר במחלקה לעיצוב תכשיטים.
לימודים אלה פיתחו אותי ואת יכולותי כיוצרת וכמעצבת.
את לימודי סיימתי בהיצטיינות ופרויקט הגמר שלי זכה במקום ראשון,
בקטגורית עיצוב תכשיטים, בתערוכת מעצבי
העתיד 08 של קהילת המעצבים הישראלית.
עם סיום לימודי התקבלתי לחברת גולדפיין בע"מ כמעצבת ומודליסטית
של תכשיטי יוקרה. במקביל לעבודתי כמעצבת תכשיטים, לימדתי צורפות
ועיצוב תכשיטים במספר מקומות, ביניהם במכללת שנקר, במחלקה לעיצוב תכשיטים".
(את קווי ההדגשה אני הוספתי).

אני מביאה דוגמה ממש קטנה מהעבודות שלה, את השאר אני מאד ממליצה
שתראו באתר היפיפה שלה. העבודות שלה מגוונות ביותר
 ומיוחדות במינן:



*קישור לאתר של העבודות של אורנית:
http://ura-bura.com/uranit/


אורנית מלמדת צורפות, בקורסים של עד 2 תלמידים, מגוון של קורסים:
נגיעה ראשונות, צורפות מתחילים , מתקדמים ואפילו ליווי אישי של 
בניית קולקצייה אישית. כל הפרטים נמצאים בקישור לאתר שלה.
הלימודים מאד מובנים מצד אחד, מכילים את כל היסודות והצדדים הטכניים,
ומהצד השני מעניקים לתלמיד את הביטחון לעצב לבד, התלמידים בקורסים
 מבינים את תהליך היצירה לעומקו, לומדים להגיע לגימורים מושלמים של התכשיטים,
ומממשים בעזרתה את הצורך שלהם ליצור.
בנוסף ללימודים אורנית מעבירה סדנת צורפות חד פעמית, כמו הסדנה שאני עברתי.
 המיוחד בסדנה הזו, שהיא מובנת, המשתתף בה יוצא עם מוצר שלם, כמו כל מוצר 
שהוא היה קונה בחנות מובחרת. ההקפדה על כל פרט ועל גימור מושלם, היא יוצאת דופן.  
אני חייבת להודות שאחד הדברים המאד נעימים אצל אורנית הוא הצניעות שלה.
היא כל כך מוכשרת, יוצרת תכשיטים מרהיבים, אומנית בנפש,
 והיא לא מתפארת, אלא להיפך מאד עדינה ונעימה.
 את הסדנה אורנית מעבירה כל פעם רק לתלמיד אחד. 
אני הרגשתי שהיא נהנית מהעשיה שנוצרת בכל סדנה מחדש, וכששאלתי אותה על כך
היא אמרה שהיא מאד אוהבת ללמד ומאד אוהבת את המרחב המשותף והאינטימי,
שנוצר בזמן הלמידה, עם התלמידים, שמביאים לתהליך היצירה את עולמם.

אני בחרתי ליצור לעצמי טבעת, וקבלתי חופש בחירה באופן קישוט הטבעת.
כל שלב שעברנו ביחד, היה מלווה בהכוונה ועזרה, 
ובראיית התלמיד וכישוריו, שנמצא לפניה.




שולחן העבודה

שלבי הסדנה

בשלב הראשון חותכים פס של כסף ממנו ניצור את הטבעת.
אורנית ניסרה את החתיכה כי כאב לי האגודל באותו יום והיה לי קשה לנסר.




בשלב הבא, לאחר שפס הכסף מוכן, אורנית נותנת חתיכת כסף נוספת, עליה מתאמנים:






בוחרים איך לקשט את הטבעת: אני בחרתי בריקוע של מילים באופן חופשי, כשבעת הריקוע
הצלחתי למקם מילה אחת בשורה, ושמחתי על כך ביותר, המילה היא: אהבה.
שאר המילים שרקעתי, באופן חופשי, כלומר- את אותיות המילה בתפזורת, הן:
קבלה, אושר, סבלנות, נתינה, שימחה, טוב. בין האותיות נוצרה גם המילה שי.
מכיוון שהכסף מתקשה, לפני האימון, וכמובן שלפני העבודה על הטבעת מחממים 
את החתיכות כדי לרככן מעט ולאפשר את הריקוע.







אלו המוטות עימם מרקעים את האותיות. בכל מוט יש אות בקצה המחודד שלו. 
על הקצה השטוח מכים עם הפטיש, שמכה על המתכת.
 המכה צריכה להיות מאד מדויקת בחוזק שלה ואסור שהיד שמכה תרעד,
אחרת האות יוצאת עקומה ואפילו כפולה. זו הסיבה שהאימון חשוב מאד לפני תחילת העבודה!





כשהרגשתי בטוחה בעצמי, ואורנית אישרה שאני יכולה להתחיל
את יצירת הטבעת, חממנו מעט את פס הכסף והתחלתי לעבוד על
הטבעת שלי:









הנה פס הכסף שלי עם המילים רקועות, וחותמת הכסף -925 נמצאת בקצה 
השמאלי העליון. המילה אהבה נראית בצורה ברורה:






כמו שניתן לשים לב, לפס הכסף, בעת העבודה עליו אין את צבע הכסף,
אותו אנו רגילים לראות כשהתכשיטים מוכנים. הצבע הוא מעין ברונזה.
 צבע הכסף מתגלה בשלבים הסופיים של העבודה על התכשיט.

השלב הבא של הטבעת הוא הפיכתה לעגולה - לטבעת.





מעגלים מעט את הפס בעזרת פלייר, מוט ופטיש גומי מיוחד,
 בצורה מאד מאד עדינה:





הנה הטבעת נראית כבר כמעט עגולה: 





בסוף התהליך, ולפני השלב  הבא אורנית קשרה את הטבעת, לשם ביטחון
בחוט מתכת, כדי, שתשאר עגולה. רואים את הפסים הלבנים של  חומר ההלחמה,
שמצמיד את שני קצוות פס הכסף, והופך אותם לטבעת:





הטבעת הולחמה בחום, על ידי אורנית, ועברה עוד שלב של ליטוש על ידי ועל ידה
כדי שהטבעת תהייה מושלמת, וכדי שהגימור יהיה מושלם:





 המשכנו ללטש את הטבעת:





מגוון המכשירים שעברנו בדרך לטבעת מושלמת:





היו שלבים קצרים של טבילה בחומצה, ניסור קל, כיווץ הטבעת ועוד.

הפרטים הקטנים לא משנים, מי שיבוא לסדנה יחווה אותם בעצמו!

את השיוף הסופי עשתה אורנית, בעיקר בגלל בעיית היד הקטנה שלי:





זה השלב שבו נחשף הצבע של הכסף הטהור, הצבע המוכסף והמבריק.

זה שלב שאתי מאד ריגש, כי הטבעת הופכה למוחשית כל כך, הטבעת שלי הפכה לברבור!!

הטבעת שלי:




 הפכה  לברבור!




הסדנאות של אורנית יכולות לשמש כמתנות נפלאות:
לעצמנו, כמו שאני עשיתי, לבת /בן זוג, לחברה טובה,
לימי הולדת במשפחה, לימי נישואין ועוד.
אין סוף לאפשרויות.
כמובן למי שמבקש ללמוד צורפות, זו אופציה נהדרת, ואני מציעה לראות
את הביקורות הטובות שכתבו תלמידים של אורנית.
אני עונדת את הטבעת שלי בגאווה רבה, ומקבלת עליה המון מחמאות.
אני גאה שיצרתי תכשיט שבעיני הוא יפייפה, ויש לו משמעות ענקית!
הסדנה היא חוויה שאני מאד ממליצה עליה!

*קישור לאתר של אורנית בר-נס:
http://ura-bura.com/ubs2/ubs2-landing/

*קישור לדף הפייסבוק של אורנית בר-נס:
https://www.facebook.com/Uranit.Barnes?fref=ts


*בדף הפייסבוק שלה אורנית העלתה סרטון קצרצר, שנותן
הצצה נהדרת לסדנה:




תהנו!!!

אורלה קיילי - Orla Kiely עיצוב באהבה!

$
0
0
אני התאהבתי באורלה קיילי בפעם הראשונה שראיתי את העיצובים שלה.
 בטיול הבת מצווה לניצן, שערכנו בקיץ האחרון ללונדון,
ההגעה לחנויות שלה היתה יעד בטוח מבחינתי!


אורלה קיילי והספר שלה:  Pattern,   התמונה מכאן

בשנה האחרונה החלו בארץ לשמוע יותר ויותר על המעצבת המוכשרת אורלה קיילי.
רבים שכבר הכירו אותה, כי היא פעילה כשני עשורים, התאהבו בה
 ובקולקציות השונות שלה: בגדים, אביזרים נלווים, אביזרים לבית, רהיטים,
והכי הכי חדש - קולקציית נעליים שעיצבה עבור המותג האנגלי  Clarks.
נכנסתי לחנות בקניון רמת אביב.  ראיתי שלא הגיעו לשם כל הדגמים של הנעלים, 
וממה שכן הגיע, בקשתי למדוד.  לצערי הנעליים מתחילות ממידה 37 בלבד ועלי הן היו גדולות.
אז הנה, למי שמתעניין, מתוך דף הפייסבוק שלה, הנעליים החדשות בעיצובה:




בארץ, לצערי הרב, אין עדיין חנות למותג שלה, למעט מספר קטן של
 חנויות שמביאות מעט בגדים בעיצובה.
אורלה קיילי נוגעת במגוון של חומרים ונושאים כמעצבת, ולעיתים יש כאלו שיאמרו
 שיש בכך טעם לפגם...אך אצלה הכל מאופיין באיכות מאד גבוהה, 
במינונים מדוייקים ובאסטטיות נפלאה, ולכן מה שאצל אחרים יתפרש אולי כפגם, אצלה
הרצון להביע ולהתרחב נתפש, לדעתי ,כביטו לכשרון וליכולת שלה וגורם אושר רב
למי שאוהב אותה ורוצה לרכוש ממנה מגוון של פריטים.
היא צנועה, לא עושה רעש מיותר בעולם העיצוב, ועדיין יש לה מקום מכובד מאד.
בזמן האחרון גם ניתן ביטוי לאהבה של קייט מידלטון, רעייתו של הנסיך ויליאם, לעיצובים שלה,
דבר שמשפיע מאד על נשות אנגליה, וחיזק מאד את ההכרה שיש בה ובעיצובים שלה.
אורלה קיילי היא מעצבת אירית שחיה כיום בלונדון. ב- 1997 היא פתחה את החנות
הראשונה שלה, עם בעלה. היא למדה עיצוב בדבלין, עברה לניו יורק כדי לעצב טפטים,
תחום שבו היא ממשיכה גם היום, ומשם עברה ללונדון. בלונדון היא עשתה עוד תואר בעיצוב,
עיצבה לרשתות שונות, ופרצה לתודעת הקהל לאחר ש"הרודס" 
קנה ממנה ליין של כובעים מעוצבים. היא מושפעת מאד משנות ה-60 וה70
של המאה העשרים, מהאומנות ומהיצירה ששלטו אז בעולם,
וכמובן שבכל העיצובים שלה יש פרוש מודרני ועכשוי.
בעיצובים של אורלה קיילי רואים את ההשפעות של הטבע גם הדומם וגם החי, 
למשל הדפסי השיבולת שלה שכל כך מאפיינים ומזוהים עימה. 
בעיצובים שלה היא מרבה להשתמש בהדפסים, שחלקם מאד מזוההים עימה,
  וכונתה כבר "מלכת ההדפסים". היא אוהבת צבעוניות עזה, 
אבל נמצא אצלה גם גוונים בהירים ואפילו פסטלים. 
יש לה בסך הכל 3 חנויות: 2 חנויות בלונדון, ולא מזמן היא פתחה חנות אחת בניו יורק.
מי שלא מגיע לחנויות יכול ניתן לערוך את הקניות דרך החנות האינטרנטית, באתר החברה.

עיצובים שבחרתי מהקטלוג היפייפה שלה:




















תמונות מתוך תצוגת האופנה, בשבוע האופנה של ספטמבר 2013 בלונדון,
בו הוצגה קולקציית האביב קיץ 2014:

























קצת פריטים נוספים לקיץ 2014:




בחנויות וכמובן בקטלוג האינטרנטי שלה קיימים  
בגדים, מצעים, וילונות, כלים, ואביזרים שונים. אני לא מראה אותם כאן, 
אבל הבאתי את הקישורים המתאימים בתחתית הפוסט ואני ממליצה להסתכל.

הייתי מאושרת אם היתה נפתחת בארץ חנות של אורלה קיילי 
והיו מביאים אליה בנוסף לבגדים ולאביזרים גם את הרהיטים המיוחדים שלה.
 הייתי רוכשת משם רהיט או שניים. יצרתי קולאז'מהרהיטים שלה שאני אוהבת:





כשנכנסו לחנות בלונדון ידעתי ששם אני רוצה לגור. בין הרהיטים המופלאים, האביזרים,
 מוצרי הנייר, הכלים, הבגדים המרהיבים, הנרתיקים, התיקים, אני רוצה הכל!!!
אנחנו היינו בקיץ, במכירת סוף העונה, שהיתה מאד מצומצמת, 
אבל די אפשרית מבחינת המחירים, בחרתי וקניתי לי תיק.
קולקציית הרהיטים, שמוצגת בחנויות, משתלבת היטב עם התצוגה של האביזרים 
השונים וכן עם תצוגת הבגדים. כהרגלי, ניסיתי לצלם את החנות ואת מה שבתוכה.
גיליתי שהחנות מרושתת במצלמות, והמוכרות נמצאות במקומות מרכזיים
ולא נעלם מעיניהן דבר. ביקשו ממני לא לצלם, וגם בקשת הרשות שלי לא עזרה.
הצלחתי לצלם 2 תמונות טובות בלבד, והן מביאות במעט את האופי של החנויות ועיצובן המיוחד:



הטפטים המפורסמים, הספסל, בובות הראווה, הבגדים, התיק, הכל בעיצובה של אורלה קיילי




קיר מעוצב ותיקים, שחלקם בסייל


מתוך הפייסבוק שלה, בתחילת מאי החלה מכירת האביב.
לצערי אני לא אהיה שם, אבל מי שנוסע ללונדון, או ניו יורק מרוויח:



ואחרון אחרון חביב, התיק שקניתי בלונדון, וכבר שם הסתובבתי איתו בכל מקום. 
העיצוב שלו קלאסי, של הדפס השיבולים, האהובו על אורלה קיילי, 
והוא מתאים לכמעט כל דבר:


אבי צילם אותי ב- Little Venice בלונדון


החנות שהיינו בה, ברחוב Monmouth  31, קובנט גרדן, מראה מבחוץ:







באתר של אורלה קיילי תוכלו לראות את החידושים ואת הפריטים הקלאסיים שלה.
אני ממליצה לא לפסס אותו, אלא להיכנס ולהסתכל.
 יש שם סרטי וידאו שמראים את הקולקציות השונות, בגדים, אביזרים ורהיטים,
ואני בטוחה שתמצאו הנאה גדולה בשיטוט בו.

* חנויות אורלה קיילי בלונדון ובניו יורק:
Monmouth street 31, Covent Garden, London *
 Kings Road 207, London *
 Mercer Street 5, New York *
**קישור לאתר המשגע של אורלה קיילי:
http://www.orlakiely.com/uk/
***קישור לעמוד הפייסבוק:
https://www.facebook.com/0rla.kie1y?fref=ts
****קישור לשבוע האופנה האחרון בלונדון:
http://www.c-heads.com/2013/09/17/orla-kiely-ss14-london-fashion-week/
*****קישור לתמונות משבוע  אופנה מהאתר" My little ice cream
http://mylittleicecream.blogspot.com.br/2013/09/orla-kiely-london-fashion-week-ss14.html

הבאר של סבא - עונת החתונות נפתחת!

$
0
0
 לפני מספר שנים עזרתי לחברה, שפתחה עסק קטן עם שותפה,
 ליצירת חופות וזרים לחתונות. מידי פעם הייתי מגיעה אליה,
היינו נוסעות למקום החתונה והייתי עוזרת במה שצריך: העמדת החופה,
תליית פעמוני הזכוכית היפים, תליית הפרחים במקומות השונים לפי הצורך,
סידורי פרחים קטנים על השולחנות, תליית נרות בין העצים ועוד.


מנורות תלויות בן העצים בבאר של סבא


העסק הצליח, כי היו להן רעיונות מקוריים ויפים מאד, והן עשו את הכל בשיטה של DIY, 
שאז היה מאד חדשני. בסופו של דבר העסק ניסגר, העבודה הקשה
 (הגעה לארועים בלילות כדי להחזיר כדים, חופות ועוד מוצרים ששיכים לעסק) 
הכריעה את הבנות ואת העסק.
לי נשארו זכרונות טובים, הרי הדבר הכי טוב הוא לעבוד בעסק שגורם אושר לאנשים!
לפני שהתחתנתי חשבתי לערוך את האירוע בגינת הורי. הסתכלתי על מאות אירועים 
נפלאים בבלוגים של חתונות מחו"ל. ראיתי בהם פרטי פרטים מעוצבים למשעי,
 שהפכו את האירועים הללו לבלתי נשכחים מבחינת היופי, הרעיונות וכמובן ההשקעה.
העין שלי לא שבעה מהצפייה בבלוגים הללו, אך בסופו של דבר הרעיון שלי נזנח 
עקב אילוצים שונים. בסופו של דבר נישאתי במקום מופלא, שלשימחתי 
הכין את הכל בעצמו, ללא התערבות עיצובית מצידנו, הכל היה לטעמנו,
ולנו נשאר רק להינות!
כשהגעתי לאירוע פתיחת עונת הקיץ של החתונות, בבאר של סבא
הבנתי שכאן זה הכי קרוב שאפשר לחתונות המשגעות שראיתי בבלוגים מחו"ל!!
החזון של המקום:
לגרום שימחה והנאה לכל הזוגות, לכל מין וסוג של זוג, וכמובן לכל סוג של ארוע.
הזוג מעלה משאלות והבאר של סבא מגשימים!


ורד בן סימון  ואני מבקשות משאלות!


בקצרה אני אספר שהבאר של סבא הוא מתחם אירועים, נמצא במרכז פתח תקווה,
ומרגיש כאילו היה בתוך כפר קטן וירוק. בתחום המקום יש שדות חקלאיים,
בריכת מי אגירה ובאר ששואבים ממנה מים, פרדס גדול של עצי תפוזים,
ויופי וריחות משכרים של פרחים בכל המקום. 
משרד המקום היה בעבר בית אריזה, והמקום שייך למשפחה שחשוב לה 
שאופי המקום יהיה אינטימי ומשפחתי בכל האירועים המתקימים שם.
 הבאר של סבא מהווה מחוז לייף סטייל עדכני שנותן השראה לכל מי שמגיע
ובודאי למי שעורך בו את הארועים שלו. שולטים בו סגנונות הוינטג', שאבי שיק רומנטי,
הכוונה עם שלטי עץ בסגנון עליסה בארץ הפלאות וכל אלו בתוך הטבע שסובב
נותנים הרגשה של חלום שמתגשם. 
מחלקה אחת של הבאר של סבא היא המיתוגיה. המיתוגיה היא מחלקה המתמחה
 בעיצוב גראפי לאירועים, מובילה רעיונות מיוחדים שמשתלבים 
עם החלומות של הלקוחות, קונספט שלם, חדשנות ויצירתיות.
במקום הבינו שמד חשוב לכל זוג 
למתג את החתונה שלו, או את הברית, והם דואגים שם ללוות את הזוגות 
בכל הצעדים עד לארוע, משליחת ה-Save The Date, עיצוב ההזמנות, 
קבלת הפנים בארוע, עריכת השולחנות- בהתאם לאופי הארוע, הקמת החופה,
חלוקת מתנת ה-Give Away בסיום הארוע.





דוגמאות למגוון ההזמנות:





מחלקה נוספת בבאר של סבא היא MINT DESIGN, שזו מחלקת ההפקה.
מינט דיזיין פועלת, כמובן, בתאום הדוק עם המיתוגיה, שמספרת את סיפור האירוע.
הם יצירתיים, חדשנים, מקוריים ומנסים בכל שלב לגרום ללקוחות
להבין שאין גבולות לחלומות שלהם לגבי האירוע.




בבאר של סבא מדגישים שאין הכוונה כאן ללקיחת הלקוחות למקומות הכי יקרים,
אלא למציאת פתרונות יצירתיים, מדויקים ומקצועיים ביותר וכך דווקא להוזיל עלויות. 
מבחינת הטרנדים היום בארועים שולטים סגנונות הוינטאז'והשאבי שיק
הרומנטי, חזרה לטבע, מוצרים מתכלים וירוקים ו-DIY.
יש חשיבות רבה לפרטים הקטנים בעיצוב של כל שלב בארוע, 
והשימוש בטרנדים הללו מייצר חוויה עיצובית מיוחדת במינה.
הנייר משמש כחומר גלם חשוב- מפות, מפיות, פתקים עם מסרים על השולחן
שמוצמדים לסכום, פרחי נייר ענקיים על עמודי החופה, 
פונפוני נייר תלויים ועוד. הרבה פריטים לאורך האירוע נראים כאילו עשו אותם
ביד לכבוד האירוע המסוים, כאילו הכלה וחברותיה הגיעו לפני האירוע להקמה,
אך הכל מחושב, עשוי מראש, הרבה פעמים מחומרים ממוחזרים.

אראה לכם תמונות מהמקום, מהדוכנים המיוחדים, מאזורי הישיבה,
מעמדות הצילום המצחיקות, מהשולחנות ומהרחבה. את המוזיקה המקפיצה
אי אפשר להשמיע, את האוכל והשתייה אני אראה, אבל את מצב הרוח הטוב 
שהתמלאנו בו, את הצחוקים מהצילומים, לזה תצטרכו להאמין,
או פשוט לערוך שם את האירוע הבא!

עמדות מיוחדות











עמדת הסודוך: טוסט עם ממרחי מיונז שונים ושני סוגי נקניקים: טעים!!





היתה גם עמדת שווארמה שלא טעמתי, עמדת המבורגרים קטנים וצ'יפס טעימים מאד
ועמדות מתוקים, בר לשתיה חריפה, עמדות אלכוהול, גלידה שרק צילמתי וקפה,
ששתיתי והיה טעים מאד!





כמה ששתינו.....המזל היה שלא נהגתי!!





מתוקים שלא טעמתי, אבל צילמתי!





בעמדת הקפה היו פולים טעימים ביותר של חלבה ונוגט.
החלבה היתה נפלאה!





מי יודע מה טומן בחובו המזל?






הטבע מגיע גם לשולחנות. סידורי פרחים קטנים שנקטפו מהגינה,
מסודרים בתוך כדי פלסטיק קטנים הצבועים ביד:





מרכזי שולחן מלאי צבעים ופרחים:






בחתונה שלי, רציתי שהחופה תהייה מאד פשוטה. המקום שנישאתי
בו נתן לנו חופה של 4 עמודים ובד פרוש ביניהם.
כשהגיעו 4 חברים בקשתי שיחזיקו לי את החופה, ומי מסרב לכלה? 
כאן יש סוגים שונים של חופות, יותר מורכבים ממה שהיה אצלי ואני מראה שתיים.


החופה עם פרחי הנייר הגדולים:





חופה טובלת בירק ויושבים מולה על כסאות, שאליהם קשורים בלוני הליום,
 שניתן להפריח בסיום הטקס:





הזוג רק צריך להביע משאלה!!

מעט תמונות מהנראות של המקום והאירוע:

 לפי החלטת בעלי האירוע השולחנות יכולים להיות
בחוץ או בפנים. במזג אויר יפה חבל להפסיד את הירוק שמסביב.
לנו הציגו את העמדות המיוחדות בחוץ, פזורות בכל מיני מקומות.
בחלק המקורה היו גשם שולחנות וגם רחבת הריקודים.
באר המשקאות הקבוע גם הוא מקורה.















בר המשקאות הקבוע גם הוא מקורה ואילו עמדות המשקאות הוצבו באויר הפתוח.



בדרך לחלק המקורה בו נמצאת רחבת הריקודים, פינות הסבה,
ושולחנות אוכל:










רחבת הדי ג'י והריקודים:




במקומות שונים יש עמדות צילום עם אביזרים שונים. החוגגים מצטלמים, 
ובסוף האירוע, וכבר במהלכו מחקות להם התמונות המוכנות. 
זה היה כיף גדול להצטלם!!

אחת מעמדות הצילום:







פינות הסבה כאלו נמצאות בחוץ:




לקראת סיום האירוע זכינו לתצוגת אופנה של כלות לשעבר, 
וכאלו שעומדות להינשא במקום, שמלות הכלה הן של המעצבת עדי בירנצוייג:




לחוגגים מובטחת מתנת GIVE AWAY מעוצבת:




ולי נותר רק לסכם, לאמר שאפילו שלא היו כאן חתן וכלה, חווינו אירוע שלם
הצטלמנו, אכלנו, שתינו, רקדנו, בילינו ומאד נהיננו!





* כתובת הבאר של סבא:
דרך רבין, פתח תקווה.
*קישור לאתר הבאר של סבא:
http://www.sabawell.com/
*קישור לעמוד הפייסבוק של הבאר של סבא:
https://www.facebook.com/sabawell?fref=ts
* קישור לדף הפייסבוק של המיתוגיה:
https://www.facebook.com/mitugia
*קישור לדף הפייסבוק של MIint Design :
https://www.facebook.com/MintDesignIL 


ביקור בברוקנט - Brocante אוצרות של וינטג'ורהיטים עתיקים

$
0
0

הכניסה לברוקנט


ההיכרות הראשונה שלי עם ברוקנט היתה מהפייסבוק. שמעתי שנפתח מקום 
מאד יפה שכדאי לבדוק. החנות הראשונה היתה במתחם האהוב עלי ביפו, 
במתחם של נוגה, ליד Cafelix , ליד Neutra של אילנית - המוצרים הנהדרים 
מהצמיגים, ועוד חנויות קטנות ונעימות. כמובן שהגעתי, והתאהבתי מיד: 
גם בחפצים הנפלאים וגם בשרון צוויג, המקסימה, 
הבעלים המשותפת של המקום. החנות בנוגה פעלה כשנה, אבל היא היתה
 מאד קטנה, צרה מלהכיל את מגוון החפצים שהיו בה. 
כמוכן מציאת חניה באזור היא לא תמיד פשוטה, ומי שרצה להחנות ליד החנות
ניתקל בבעיה. לכן כשמצאו השותפות את הבית הנוכחי ברשפון, מובנת היתה 
השימחה שבמעבר. ברשפון יש חניה, יש מרחב, ויש אויר טוב, ירוק בכל הכיוונים,
 ואפילו עץ פיטנגו שמכבד את המשוטטים מסביב, כמוני וכמו נינה 
שהצטרפה אלי בביקור האחרון, בפירות הטעימים שלו!


החלל והחדרים של ברוקנט החדשה:

שרון צוויג והאוצרות של ברוקנט


את ברוקנט הקימה שרון עם מיכל עמיר מורבסקי, שאותה הכירה בהולנד.
המשפחות עברו לעיר Amstelveen, הסמוכה לאמסטרדם, עקב עבודות
הבעלים, וחיו שם מספר שנים. שרון 4 שנים (ושנתיים נוספות בקייב)
ומיכל חיה שם עד היום. מיכל היא במקצועה עו"ד, ושרון עסקה בעבר בהפקות,
בתקשורת ובחינוך מיוחד.
השתיים שהפכו לחברות טובות, ושותפות לאהבה של דברים דומים, 
היו מסתובבות בשווקים עם עוד שתי חברות, קונות, ואוספות חפצים מיוחדים. 
בהולנד יש שווקי פשפשים, יש האנגרים של סוחרים בחפצים עתיקים 
ויש כמובן את יום המלכה המפורסם, שהפך בשנה האחרונה ליום המלך. 
ביום הזה יש קרנבל עצום, שמושך מאות אלפי הולנדים לאמסטרדם,
שביחד עם החגיגות הופכים את אמסטרדם לשוק 
פשפשים ענק. בהולנד אין גראז'סיילים כמו למשל בארה"ב, 
זה אסור לפי החוק, וכך יום החג הזה, כשניתנת בו לאנשים האפשרות 
הם לוקחים אותה ובגדול. בהולנד יש מסורת מאד עתיקה לשימור על
 החפצים האישיים, למחזור, לעשיה עצמית בכמעט כל דבר בבית -
מהתקנת הריצפה, או הדק עשוי העץ, ועד אריזת החפצים 
והובלתם העצמית בעת מעבר הדירה.
השמירה על הטבע, על האויר הנקי - ואין בית בלי זוגות אופניים במחסן, 
מביאה גם יחס של כבוד לחפצים האישיים, לרהיטים שעוברים
 מדור לדור במשפחה, לשמירה וטיפול מסור בהם. 
הן גילו את הרהיטים העתיקים ואת חפצי הוינטג'בשווקים המסודרים, 
ההולנדים והבלגים בעיקר, וראו שהם שמורים ומטופחים. הן הבינו
 שהחפצים אותם הן אוספות מיוחדים במינם, גם לעומת שווקים אחרים.
כשביקרו בארץ בשווקים ובחנויות שמוכרות יד שניה ווינטג'
הן הבינו שיש להן משהו מאד מיוחד ושונה. 
מכאן באה ההחלטה לאסוף חפצים באופן מקצועי ולפתוח חנות
 וזאת לאחר חזרתה של שרון, לפני כשנתיים, עם משפחתה לארץ.




הפירוש של המילה Brocante - בצרפתית והולנדית- חפצים יד שניה. 
השורש של ברוק זה גם שבור וגם מרושש, עני. בשפה המדוברת, 
במודעות למכירת חפצים השימוש הקבוע הוא בביטוי ברוקנט.
לשרון ומיכל היה ברור שזה יהיה שם החנות החדשה שלהם.

מיכל, שחיה בהולנד, נוסעת בין השווקים, ההאנגרים המיוחדים, גם בהולנד, 
גם בבלגיה, כשמידי פעם מצטרפת אליה שרון לנסיעות.
פעם במספר חודשים מיכל שולחת מכולה לארץ עם החפצים החדשים.
כאשר נכנסים לקוחות, ואני ראיתי את זה מול עיני, ומבקשים רהיט מיוחד,
שרון שולחת צילום למיכל, שתנסה למצוא ולהביא במשלוח הבא.
כאשר מיכל מוצאת, או שכבר יש פריט דומה במשלוח הקרוב מיכל 
מעבירה צילום לשרון, שיכולה לתת ללקוח עם הצעת מחיר על הפריט.
הדו שיח ביניהם הוא כל כך זמין, שנדמה שמיכל נמצאת כאן בארץ.
לא מעט לקוחות מגיעים ומבקשים לרכוש פריטים שראו כאן בעבר ונמכרו,
 ומיכל מחפשת את הפריטים ואף מוצאת אותם ללקוחות המאושרים!

צילמתי את החנות על הפריטים המיוחדים שלה, ברוקנט היא מסוג המקומות 
שמזכירים לי את הבית של סבא וסבתא - מהתמונות.  סבי וסבתי, 
משני הצדדים עלו מחוסרי כל, רכושם הושאר בארצות הניכר, ואני יכולה
רק לדמיין מהסיפורים וממעט תמונות איך נראו הבתים שלהם.
ברוקנט מיוחדת בכך שיש בה חפצים מוכנים לשימוש. 
בדרכם לארץ החפצים עוברים חיטוי מיוחד נגד תולעים וכו, ומראש החפצים 
נקנים שמורים מאד והם נקיים ומחכים למצוא את מקומם החדש בבית.














בקבוקי בית מרקחת, קופסטות קפה וסוכר





סלסלת ברזל ששלו בה שרימפסים!


חלונות נפלאים, והחפצים שלידם נהדרים!






משקל וינטג'וקרש כביסה



משקל עתיק



ארגז לחם וגלילי חוטים




בקבוקי סיפולוקס צבעוניים


על הקיר נשענה עגלת חווה נדירה, ששרון ומיכל הביאו מהולנד.
בזמן שישבתי עם שרון הגיעה בחורה שבבעלותה מקום של ארועים.
היא הסתכלה על העגלה, והבינה את הפוטנציאל שלה, והעגלה נקנתה על ידה,
בהחלטה מידית.  אני אוהבת אנשים החלטיים! 





ליד עגלת החווה נצבת עגלת יפייפיה אחרת, צהובה, מלאה בקופסאות פח.
הלוואי והיה לי מקום בבית להניח אותה! תראו כמה היא יפה:






עוד חפצים:





שולחן שהיה ארגז:







ויש עוד חדר מלא באוצרות, ואני מביאה הצצה אליו:






וממש לפני סיום תראו את הכלי הזה, שנראה קצת מוזר. אז יש מאחוריו כמובן סיפור,

שסיפרה לי שרון: ההולנדים אוהבים מאד אספרגוס.  כשמגיעה העונה שלו, והיא מאד קצרה
היחס אליו הוא חגיגי ומכובד. הכלי הזה הוא כלי לקילוף האספרגוס.
מניחים מאחור את הירק מסובבים את הידית והאספרגוס המקולף יוצא דרך החורים!






לפני כחודש פורסמה כתבה מאד יפה על הבית המיוחד במינו של מיכל

ב - Amstelveen. הבית מכיל את האוספים האישיים של מיכל, ומראה את הטעם 
המרשים שלה. מיכל מספרת בכתבה שאין משהו בחנות שלה ושל שרון
שהיא לא היתה שמחה להכניס הביתה. 
אני מסכימה עם כל מילה!!
הנה תמונה מהכתבה, וקישור לכתבה נמצא בסוף הפוסט:





ברוקנט מחכה לכם, ביחד עם שרון ועם אוצרות של וינטג'וריהוט עתיק,
שלי התחשק להפוך כמעט כל פריט לשלי!!

*כתובת:
הכפר 4, רשפון.
*קישור לעמוד הפייסבוק של ברוקנט:
https://www.facebook.com/BROCANTETELAVIV
*קישור לכתבה בעיתון נישה על הבית של מיכל בהולנד:
http://nisha.allmag.co.il/page/178617


בוקר של כיף - Colourful morning - אירוע האביב של איריס פוגל

$
0
0

מתחם הארועים של קסטיאל באליפלט, תל אביב





זו הפעם השניה שאני מגיע לאירוע במתחם היפה של קסטיאל, ומזג האויר הקיצי משתנה
 והופך לגשום. הדבר הופך את הארועים לאינטימיים יותר וכיפיים יותר, וכך היה גם הפעם.
איריס פוגל בן חמו המקסימה, רקחה בוקר צבעוני, קסום ומלא נשים שמחות, שנהינו לקחת
פסק זמן קטן מהיום יום, לעשות מינלינג, לצחוק, להכיר פנים מול פנים את השמות
והתמונות מהפייסבוק והבלוגים, לשמוע הרצאות וליצור.
איריס היא רבת כישורים, וניתן לקרוא לה יזמית בתחום ההשראה והיצירה.
היא בלוגרית - הבלוג: colourfulway , יש לה המגזין אינטרנטי:
love street, בעלת חנות, שמלווה את הבלוג ובה היא מוכרת מוצרי יצירה
 מומלצים (השבוע היא משיקה קיט חדש של DIY - יש למה לצפות!).
 בנוסף היא מעבירה סדנאות יצירה מיוחדות, הכוללות טכניקות ורעיונות כיפיים,
שהרעיון המרכזי בהן הוא שכל משתתף יכול להגיע לתוצאות מעולות, 
גם ללא כשרון בנושא ובלי ניסיון מוקדם. 
(הסדנה הקרובה למשל, תהייה בנושא של יצירה עם צבעי מים).
כמו כן איריס יוזמת ארועי בוקר של השראה, שהם מפגשי לייף סטייל עם תכני יצירה,
בדיוק כמו המפגש היום!

תאמינו לי שירד גשם, פקקים היסטריים בדרך ומטריות ליד הסוס:




מינלינג, הכי כיף שאפשר:







והנה מהתמונות שצילם הצלם המוכשר ארתור פורר , שהיה צלם האירוע:







התאספנו באולם המרכזי. הכסאות מסודרים מול הבמה,
כורסאות הסבה, סיפרייה גדולה ותמונות בכל האולם שנותנות למקום 
הרגשה חמה ונעימה של בית.

איריס אספה אותנו ובאמת שלא הכבירה במילים, רק אמרה
שהיא מקווה שנהנה מההרצאות ומשאר הפעילויות.
כשהאירוע כל כך מעוצב וצבעוני, גם האוכל נראה ככה:




הבוקר מתחיל:




שתי הרצאות היו בבוקר, שתיהן מאד מענינות, מלמדות ונותנות בסיס טוב
למחשבה ולפעולה. הרצאה של מאיה לנדאו ושל יונית צוק, שתיהן מקסימות, 
כריזמתיות, ולשמוע את ההרצאות שלהן, אני חושבת שזו חובה -
חובה למי שמתחילה עסק, למי שרוצה לכתוב, למי שרוצה להגשים את עצמה,
 ואפילו למי שכבר חלמה וכעת מעונינת לממש חלום.
ההרצאה הראשונה היתה של מאיה לנדאו , שהיא מומחית לשיווק ותיקשורת.
התחברתי מאד להרצאה כי מאיה דיברה על השראה, על כמה היא חשובה 
בחיים שלנו, על הגשמה של חלומות.







מההרצאה של מאיה רק אצטט: "השראה היא המנוע לחולל שינוי בחיינו,
לשפר את המציאות ולטפח חלומות". 
זו היתה הרצאה שנתנה השראה, שנתנה כלים ועידוד לבעלות החלומות 
החפצות בהגשמה, שהראתה שיש המון כוח ויופי בהשראה, ולטעמי,
חיים נטולי השראה הם לא באמת חיים. אם לא נגוון, נלמד, נסתקרן, נחלום ונגשים -
המשמעות של החיים תיעלם!
מאיה סיכמה: "ושיהיו אלו חיים מעוררי השראה, כי יש לנו רק סיבוב אחד,
אז שיהיה הכי טוב!" 

אחרי שההרצאה של מאיה הסתיימה, התיישבנו סביב השולחנות, לסבב של יצירות.
אני התיישבתי רק אחרי שצילמתי מסביב. על ההנאות שלי אני לא מוותרת,
במיוחד שהשולחנות עם כל הצבעים עוררו בי הרבה מאד השראה!
אפרת חסון דה בוטון ושירה גנני העבירו הדרכות על ציור בטושי פורצלן ויצירה של מסגרות
עם וושי טייפ, פאנצ'ים(מחוררים) מיוחדים, הכנת מדבקות קיר ועוד.
כל מי שסיימה עברה משולחן לשולחן, והיה יצירתי ביותר ושמח!

















דוגמאות ליצירות, שלי הן 2 המסגרות שעשיתי לניצן והכנסתי לתיק שלי:




בסיום השלב היצירתי והמהנה התכנסו לשמוע את ההרצאה המעניינת מאד,
ובטח שבשבילי, כבעלת בלוג, של יונית צוק , שכותבת בלוגים, שעשתה תואר שני
בנושא בלוגים, שנותנת עצות, טיפים ומלמדת איך לערוך את הבלוג, 
להגדיל את תפוצתו ועוד ועוד.
הרצאה מעניינת מאד, מלמדת, גם בשבילי, שהבלוג שלי כבר עמוק בשנתו השלישית,
ואנו מתקרבים לחגיגות ה-4 שנים - יש לי סיבות טובות לחייך!!


צילום: ארתור פורר







מצגות, סרטי וידאו, ההרצאה מאד מעניינת. קבלנו טיפים מאנשים שהשפיעו על יונית,
הדרכה וטיפים אישיים שלה על הרשת החברית, איך להשתמש בה ככלי שיווקי
לרעיונות שלנו וליצירה שלנו. מעט מהטיפים של יונית:
 " * אפילו את הנושא הכי מסובך אפשר לפשט לגובה העיניים,
* תמונות טובות שוות מאלף מילים,
* נאמנות לקול הפנימי,
* לכתוב מתוך תשוקה,
* להתייחס לקוראים. "
הרצאה מעולה, טיפים נהדרים, 
ולמי שלא מכיר עדיין את יונית צוק - זה הזמן!

עם סיום ההרצאה חזרה גם השמש לחמם ולהאיר.
נפרדנו מכולן, וביציאה קבלנו מתנות יפות:



לסיום, קולאז'שלי מ-2 תמונות של ארתור פורר המוכשר, ואחת שלי,
שמראות שאני לא זזה בלי המצלמה שלי, וכך לוקחת את ההשראה שלי לכל מקום!!





תודה לאיריס על הבוקר המקסים ומאחלת לכולנו
עוד הרבה הרבה ימים של השראה, צבע ויופי!!

*קישור לאתר של איריס פוגל : Love Street:
* קישור לדף הבלוג Colourful Way:
* קישור לפייסבוק של מאיה לנדאו:
*קישור לפייסבוק של יונית צוק:
https://www.facebook.com/Blogeristit?fref=ts
*קישור לאתר של הצלם ארתור פורר:
https://www.facebook.com/arthur.photo


שוק בורו מרקט - Borough Market בלונדון

$
0
0
השוק מתעורר לחיים

לשוק בורו הנפלא הגענו ביום שבת בבוקר. ידענו שבהמשך היום יגיעו אליו אלפי
אנשים, ויהיה קשה לטייל בין הדוכנים.
אני מוצאת שיש משהו מאד מרענן בשוק של בוקר. כולם עדיין רגועים, מזג האויר
נוח ויש בו המולה נעימה. שוק בורו הוא שוק איכרים מאד משודרג.
הוא קיים מאז שהרומאים הגיעו ללונדון, כלומר כ-2000 שנה!
במשך מאות שנים השוק הזה שימש כמקור המרכזי של המזון בלונדון,
ורק בשנים האחרונות הוא השתנה והפך לשוק שיש בו גם אוכל מוכן, 
מעדנים מיוחדים ומוצרים אורגנים. 
במיקומו כיום, בחלק הדרומי מזרחי של לונדון, הוא קיים כבר 250 שנים, בהחלט
הרבה זמן. מה שמענין בשוק הזה, חוץ מכך שכל שוק הוא לדעתי מענין, הוא שיש בו 
דוכנים מאד מיוחדים, ממקומות שונים בעולם. יש בו דוכנים למוצרים אורגנים, 
איכרים שמביאים את התבואה שלהם, כמובן פירות וירקות, דגים ובשר.
יש לחמים, פיצוחים, תבלינים, דבש, ריבות, ביצים, יינות, בירות.
מתקיימים בו סדנאות בישול של שפים, דבר שאולי לא מתאפשר למטייל המזדמן, 
כמו שאנו היינו, אבל מצויין ללונדוני המתעניין.



מצאנו בפנים פאטיו משגע:



בקשנו שיצלמו אותנו לתמונה משפחתית:



חנות פרחים:


ועוד אחת מרהיבה:



זרי לבנדר למכירה:


פוקצ'ות, לחמים טריים:


דוכן למוזלי בעבודת יד:


גבינות, מתחשק לטעום את כולן:




ביצים:




נקניקים:


צדפות:


דגים:


ירקות:


הרי דובדבנים:


אי אפשר שלא לצלם את המתוקים:






מרנגים עצומים:


צריך קצת לשתות:

תה קר מארל גריי

יינות ומיצים מיוחדים:



באחת מפינות השוק, גילינו את הסניף השני של קפה monmouth הנפלא.
היינו הכי מאושרים שיש, וראינו שכאן הסניף הרבה יותר גדול ומרווח.
כמובן שגם כאן עומדים בתור כדי להיכנס:












אכלנו ושתינו לרוויה, ויצאנו מהשוק שבעים ומאד מרוצים!
הביקור היה חוויה מהנה, והבונוס במציאת הסניף הנוסף של בית הקפה האהוב היה ענק.
יצאנו מהשוק לכיוון נהר התמז, בצד מרכז העסקים של לונדון ה- City, עד הגשר
שמחבר בין שתי גדות התמז- Tower Bridge ומשם יצאנו לסיור מהנה
ב- Tower of London.

*כתובת השוק:
Southwark Street 8
*שעות פתיחה:
חמישי: 11-17
שישי: 12-18
שבת: 8-17
*קישור לאתר השוק:
http://boroughmarket.org.uk/


One Piece - מתחם של עיצוב

$
0
0
הכניסה לOne Piece

בסיבובים שעשיתי ברשפון לאחרונה, פגשתי את שירי גרינשטיין מוצניק.
שירי חייכה אלי, אני חייכתי אליה, המקום שלה מצא חן בעיני ושבתי אליה כדי 
לדבר איתה ולחקור קצת על המקום שלה, וכמובן לצלם. 
כשהגעתי שוב התברר לי שלמקום הצטרפה בחורה חדשה ומקסימה גם היא -
שירב אתגר, שהיא צלמת ומעצבת מוכשרת של תיקים ותכשיטים. 
שירי ובעלה איתן פתחו את One Piece לפני כשנה, כשברקע כבר היתה קיימת החנות 
שלהם במרמלדה. בחלל הגדול ברשפון ממוקמים רהיטי וינטאג' , עתיקות, 
תמונות ממוסגרות, אביזרים שונים, תאורה, מראות, מגרות ועוד. 
הרהיטים משופצים, חלקם שינו את יעודם, והם צבועים ומחכים לביתם החדש.
שירי מגיעה מתחום עיצוב תלבושות לטלוויזיה והפקות לטלוויזיה, ואיתן בעלה 
משחק בתאטרון. הם התחילו את העסק מאהבה לרהיטים ופרטי רטרו ווינטאג'
אותם אספו במשך שנים רבות. כשראו שהאוסף גדל, והאהבה לנושא לא מפסיקה
הם התחילו למכור את מעשה ידיהם והחלל ברשפון מאפשר הגעה נוחה של הקונים
ועבודה נוחה בשבילם על הרהיטים, על החידוש שלהם והחיאתם מחדש.
שירי אומרת על האוספים שלה: "שנים רבות אני ובעלי אוספים פרטי ריהוט שונים
המחפשים בית ומקנים להם חיים חדשים. הניחוח של הרהיט הישן,
הערך הסנטימנטלי והזיכרון שיש ברהיט ישן מרגשים אותי".

שירי והחלל מולה:



ל One Piece מגיעים מעצבי פנים, שכבר מכירים את המקום ובאים
לקבל רעיונות ללקוחות, או לקנות פריטים ללקוחות, וגם אנשים שמסתובבים
 באזור ללא ידע מוקדם. רוב הלקוחות, שקונים דרך החנות המקוונת במרמלדה
גם הם מגיעים כדי לאסוף את הקניה. 
 החידושים והשיפוצים נעשים על ידי איתן ושירי עצמם בסדנה, 
שנמצאת מעבר לקיר התצוגה, ושירי מהרהרת ברעיון שאולי יום אחד 
אזור השיפוצים יהפוך לגלוי גם לחלל התצוגה. אני חושבת שזה רעיון מצויין, 
שאפשר להציץ ולראות איך נעשים השיפוצים של הרהיט שאנחנו קונים.
את הריפוד, שזו אומנות מיוחדת במינה הם שולחים לרפדים מיומנים איתם הם עובדים.
 שירי מספרת שב One Piece הם נותנים שירותים של חידוש וריפוד
 של חפצים שהלקוחות מביאים מהבית, וכן מראים ללקוחות הרבה פריטים
 שלא עברו חידוש או שיפוץ, כדי שהלקוח יחליט לבד על השיפוץ שמתאים לו בדיוק.

הנה תמונות מהחלל היפה ומשלל החפצים:






































































הנה פינה בסדנה הנסתרת:





וקצת אביזרים:





מעט מהתיקים של שירב (את התמונות על התיקים שירב מצלמת):





גם את הבובות האלו מצאתי שם, ולא יכולתי שלא לצלם:





שירי מעניקה ללקוחות שזקוקים שירותי ליווי אישי של סטיילינג.
מגיעה עימם לחלל אותו הם רוצים לעצב ועוזרת בעיצוב הכללי.
יש כאן כריות, מגירות, שניתן לבקש בהתאמה למידה ספציפית של הלקוח.
תמונות ממוסגרות בתוך חלונות ישנים, גובלנים ישנים שממוסגרים
בצבעים מיוחדים.





להתראות עד לפעם הבאה!!

*כתובת One Piece:
החרוב 12, רשפון.
*קישור לדף הפייסבוק של המקום:
https://www.facebook.com/VintageOnePiece
* קישור לחנות באתר הקניות מרמלדה:
http://market.marmelada.co.il/onepiece

פטריק רוז'ה Patrick Roger - השוקולטייר רב האומן

$
0
0
פסל קוף השוקולד וברקע פטריק רוז'ה מסדר את
 החנות החדשה שליד כנסיית סן סופליס


במסגרת הטיול שלנו בדצמבר 2013 לפריז, כתבתי על כך בפוסטים הקודמים,
(קישורים בסיום הפוסט), ערכתי רשימות של פטיסיירים ושוקולטיירים מובחרים, 
אותם תכננו לבקר, וזאת מתוך הבלוג המושלם של שרון היינריך.  
כשנפגשנו עם שרון באותו טיול היא סיפרה לנו, שאת מה שאני עשיתי,
 היא גם עשתה - רק בצורה של ספר!  
מאז שחזרנו לארץ חיכינו, ואכן באפריל 2014 יצאה הספר הנפלא,
וגם הוא, נוסף על הבלוג של שרון, ילווה אותנו בטיולים הבאים:





את פטריק רוז'ה פקדנו בשלוש החנויות שלו בסן ז'רמן. את הסיור הקולינרי שלנו בליווי של
שרון היינריך תיכננו לסן ז'רמן, בה יש את המיצבור הגדול ביותר של שקוליטיירים ופטיסירים.
מכיוון שגם לנו ברובע (ליד הבוטיק של פייר ארמה ועוד..) ויתרנו על סיבוב עצמי בהם,
אבל אחרי הטיול בגני לוכסמבורג, הגענו במיקרה לחנות של פטריק רוז'ה 
ברחוב 91 Rue de Rennes, ראינו שני ילדים חמודים שמציצים בחלון ראווה
מהמם ביופיו ולא יכולנו שלא להיכנס:



מבחוץ החנות מהממת ביופיה



אפשר להבין אותנו, זה לא מקום שרואים הרבה פעמים, ולא מוותרים על כניסה אליו!
כבר על חלון הראווה מוצג התואר של פטריק רוז'ה: הוא MOF בתחומו.
תואר ה-MOF ניתן בתחרות קולינרית של בעלי המלאכה הטובים ביותר בתחומם,
 ופטריק רוז'ה זכה בו בשנת 2000.
מי שזוכה בתואר עונד על דש הבגד שלו סרט בצבעים של דגל צרפת:





לחנות נכנסנו גם בשימחה רבה אבל גם בתשומת לב ענקית לכל פרט. ידעתי
מקריאת הפוסט אצל שרון שחוץ מהכישרון שלו ביצירות השוקולד, הפרלינים, ועוד ועוד
הוא גם פסל מוכשר מאד. את פסלי השוקולד הענקיים שלו הוא מכין בסדנה מחוץ לפריז,
ומביא אותם לתצוגה בחנויות. לאחר מספר חודשים פטריק יוצק את פסלי השוקולד
המיוחדים שלו  בברונזה, ומוציא אותם למכירה.
הנה דוגמא של פסלי השוקולד, ואיך הם נראו כפסלים בברונזה.
צילמתי דף מתוך ספר שלו, שמוצג בחנות אליה נכנסנו:






בחנות  ניראו היטב ההכנות וההתרגשות לכבוד הכריסמס בפסלי השוקולד
הגדולים של פטריק רוז'ה:

בצד אחד של חלון הראווה נראים הפסלים הללו:


קליפות עצי האשוח מגולפות בשוקולד ונראות אמיתיות להפליא!


בצד השני נראה עץ אשוח ענק המפוסל בשוקולד, ובין ענפיו נוצצים
חצאי הכדורים הנפלאים בטעמם, שגם הם עשויים משוקולד ומילויים שונים
המתנפצים בפה בתענוג גדול:





היינו כמעט לבד בבוטיק, ושירתו אותנו שתי מוכרות בצורה יוצאת מן הכלל. 
לא היתה להן בעיה שאצלם את כל מה שרציתי, הן נתנו לנו לטעום ובכל הזמן בו הן
 הוציאו את השוקולדים השונים, הידיים שלהן היו עטופות בכפפות שחורות. 
הצבע השולט בחנויות הוא הצבע הירוק המיוחד, וכן מוטיב היער,
שנמצא בכל החנויות שלו. כל העיצוב הוא מאד מפואר ושונה מחנות לחנות.
המוכרות כולן לבושות שחורים וגם הכפפות שלהן שחורות.
את הטעם הנפלא של כל מה שטעמנו אני לא יכולה להעביר את המראה אני מנסה:







עצי אשוח קטנים הנמצאים בתוך קופסאת האריזה

אריזות קטנות, ובכל אריזה ממתק מופלא אחר: טרפלס, פררה רושה,
דפי שוקולד עדינים, פרלינים משובחים, וגולת הכותרת:
חצאי העיגולים הצבעוניים שמזכירים גולות זכוכית.



פטריק רוז'ה הגיע לפריז מאזור עמק הלואר, שם היתה להוריו מאפייה קטנה.
הוא עבד עם הוריו, ובסביבות גיל 18, לאחר שעזב את מקום הולדתו,
 החל ללמוד את נושא הפטיסרי והשוקולד אצל מורים טובים, כאשר הכישרון שלו 
ויד האמן שלו בלטו עד מהרה והוא התפרסם ביצירות שלו.  
במקום מסויים הוא מצוטט שלא הוא בחר בשוקולד, אלא השוקולד בחר בו,
וזו אימרה מאד זן בודהיסטית מובהקת. זה מסתדר מבחינתי עם כך
שבראיונות עימו הוא מתאר את הקשר שלו לטבע, את האהבה שלו לטבע,
ואף עיצוב החנויות שלו ממחיש את מה שקורה בטבע.
החיות שאותן הוא מפסל בשוקולד, גזעי העצים, התפוזים ועוד.
קנינו פרלינים, מרציפנים מיוחדים, וכמובן את חצאי העיגולים הנפלאים.
החצאים הללו הם שוקולדים מיוחדים, שמיוצרים כחצי עיגול ונצבעים כל אחד באופן
ידני וחד פעמי. כל צבע מרמז על המילוי שיש לאותו חצי עיגול. כל שוקולד נארז
באריזה קטנה נפרדת (האריזות שמורות אצלי!) כיאה לייחוד ולמחיר!
(4 יורו ליחידה). לאבי קנינו את הירוק המכיל קרם לימון נפלא ולי את התפוז.
כל אחד מאיתנו הכניס את כל השוקולד לפה ולאט לאט פיצחנו אותו ונתנו 
לטעמים הנפלאים להיפתח ולמלא את הפה ואת כל החושים. השוקולד
מתפוצץ בפה במגוון טעמים נפלאים, ושנינו סיכמנו שלא טעמנו דבר כזה מעולם!





ביום הסיור שלנו עם שרון הגענו לחנות הגדולה, שנמצאת בבולבאר סן ז'רמן.



החנות הזו גדולה יותר מהקודמת ומאד מאד יפה. הקוף החושב צולם ללא הרף,
כיאה לפסל הכי מיוחד באזור. גם כאן העיצוב נהדר, כולל אהילים ענקיים ושולחן עגול המכיל 
חלק גדול מהתצוגה. בחלון הראוה לא נפקדו גזעי האשוח היפים:





הפרלינים הנפלאים באריזות הירוקות:





והנה קופסאות נוספות:





קיר היער עם תפוזי שוקולד ואנשי שלג קטנים משוקולד:





כל מה שמפוסל בחנות מפוסל משוקולד.




חורף, קר, מזג אויר מושלם לשוקולד:



מאושרים! (צילמה אותנו שרון היינריך)

גם מכאן יצאנו עם חצאי כדורי השוקולד, כשלי קניתי הפעם את החצי עם הדבש והמלח, 
טעם גן עדן!! אבי קנה לעצמו שוב את הלימון הירוק. קנינו פררו רושה, בהמלצה
מצויינת של שרון, ועוד טרפלים. הנאה צרופה!
ביום נסיעתנו חזרה ארצה, הסתובבנו ליד המלון וראינו את החנות החדשה
של פטריק רוז'ה נפתחת. החנות נמצאת ליד כנסיית סן סופליס, שלידה
היה בית המלון שלנו. עמדנו נרגשים ליד כל שאר האנשים וצפינו במתרחש
בחנות החדשה. פסל הקוף הענק, החדש, כבר הוצב בחלון הראווה, ופטריק
עמד ונתן הוראת עיצוב וסידור לעובדים. צילמתי אותו בכמה זויות ושמחנו מאד
שהצלחנו לראות את החנות החדשה.









היה שלום פטריק רוז'ה, אנחנו נשוב!!

*כתובות החנויות ברובע סן ז'רמן:
- Rue de Rennes
- St Sulpice 2-4
- Boulevard Saint Germain 108
*קישור לאתר של פטריק רוז'ה:
http://www.patrickroger.com/en/index.php
*קישור לפוסט של שרון היינריך על פטריק רוז'ה:
http://parischezsharon.blogspot.co.il/2013/01/blog-post.html
**פוסטים נוספים על פריז:
* פריז-חלונות של כריסמס
* טיול שמתחיל בבסטיליה ונמשך למארה
* שוקוליטיירים ופטיסיירים נפלאים במארה
*חנות העיצוב Merci
* 2 מסעדות מעולות בסן ז'רמן, פריז
*ולנטיין די ומגדל אייפל-בליילה


חגיגת 50 שנות נישואין להורי היקרים

$
0
0
בשבת האחרונה חגגו הורי 50 שנות נישואין!
זה המון שנים בכלל, והמון שנים של ביחד בפרט.
כשמסתכלים על זה מהצד זה נראה כמו חלום שקשה להשיגו-
יובל שנים להיות נשוי, לאותו אדם, שפעם לפני 50 שנה הסתכלת לו בעיניים,
הוא הסתכל אליך, אמרתם כן אחד לשני והתחתנתם.
החלטה שהפכה למפעל חיים.





בין החוגגים היו עוד זוגות חברים שחוגגים בזמן הקרוב 50 שנים של נישואין,
ואני חושבת לעצמי האם אלו דור הנפילים, שהחזיקו זוגיות כל כך ארוכה,
של חיים ללא גירושין (רק זוג חברים אחד שלהם התגרש,
 וגם הוא לפני כשלושים שנה לפחות). של חוויות מהנות, של ריבים אבל גם 
של פיוסים, של לימוד האחד את השני וליווי כל כך קרוב כל כך הרבה שנים.

אז 50 שנה צריך לחגוג. הורי לא רצו חגיגה מפוארת, עם קיטרינג, עשרות אנשים,
די ג'י עם מוזיקה  וכו'. הלכנו איתם בבקשה לערוך אירוע אינטימי.

היינו משפחה קרובה עם כל מיני מחותנים, מספר זוגות חברים קרובים,
וזהו בעצם. החגיגה נערכה בגינה של ביתם, כל אחד הביא משהו, 
אמא שלי הכינה חלק מהאוכל, אח שלי והאחיין שלי היו אחראים על הגריל,
ואחותי סידרה את המוזיקה. אני הייתי ועדת הקישוט של האירוע.
כמעט את כל הקישוטים קניתי בהילולה, שלהם היצע גדול מאד לאירועים.

גדילים לשרשרות, שאת הבסיס קניתי, אבל שדרגתי על ידי חיתוך נוסף של פסי הקרפ 
ושיניתי את שיטת העשייה שבהוראות:




פונפונים מטול וכדורי קש צבעוניים:




עששיות, בלונים, סרטים,  קישוטים שעושים שימחה בלב!




היה מזג אויר נהדר בשבת אחר הצהריים. 
התחלתי לתלות את הקישוטים בגינה הירוקה.

שרשראות הקרפ:










כדורי הקש הצבעוניים:
(אותם קניתי לפני שנים, לא זוכרת היכן)




העששיות פוזרו בכל מיני מקומות, בעיקר על השולחנות הקטנים. במקור רציתי 
לתלותם על העצים מסביב, אבל אמא שלי העדיפה אותן על השולחנות:










תם, האחיין החתיך שלי ממנגל:
(וכן, פעם הוא היה תינוק, מהמם כמובן, ואני הייתי ענקית לידו!)




וקצת קישוטים בבית של הורי:













הסלון הפך לגן של סחלבים:





סחלבים לבנים:






סחלבים ורודים:






חלק מהאוכל:










מזל טוב להורי היקרים,
מאחלים לכם עוד הרבה הרבה
 שנים של אושר, של אהבה, של עשייה,
של חיים טובים, של בריאות, של צבירת חוויות חדשות
 ושל כיף גדול עם כל הילדים והנכדים המקסימים!!

Viewing all 358 articles
Browse latest View live