Quantcast
Channel: מה יש לך גברת לוין?
Viewing all 360 articles
Browse latest View live

רון ארד-"ברוורס"במוזיאון העיצוב בחולון

$
0
0
רון ארד, מציג בחולון, וזו סיבה היתה נפלאה שורד (בן סימון) ,
חברתי היקרה, ואני ניפגש ונגיע לתערוכה החדשה!
רון ארד המעצב הישראלי המוכשר כל כך,  הארכיטקט שעיצב בין היתר, 
את מוזיאון העיצוב בחולון, מציג בימים אלו, במוזיאון זה,
תערוכה שנקראת: "ברוורס"
בתערוכה מוצגים מבחר מעבודותיו במתכת: כיסאות, כיסאות פיסוליים, מכוניות,
קטעי וידאו רבים מעבודותיו - שם נראים גם מדפי הספרים המפורסמים שלו,  
ועבודות חדשות ומלהיבות שלו על גופים ממונעים ודחיסה שלהם.
מוצגים סרטוני וידאו של דגמי מכוניות שנדחסות ונמעכות 
ואת תהליך חזרתם לחיים חדשים.
העיקרון של העבודות האלו של רון ארד הוא:
 מעיכה -דחיסה-הרס-לשם הפיכתם למוצר חדש.

****************


לפני הכניסה לתערוכה שתינו קפה בבית הקפה הצמוד לחנות המוזיאון,
 שם מוצגים משקפי השמש שרון ארד החל לעצב בשנה האחרונה.
מדדנו אותם בשימחה רבה ויש מספר זוגות שורד ואני היינו שמחות לרכוש:







ואחת מדליקה לסיום :





רון ארד אמר על המשקפיים שלו: "דרך המשקפיים כל אדם יוצר לעצמו את האימג'שלו". 





התמונה של רון ארד והמשפט שאמר  מכאן


****************



מתוך הפתיח של התערוכה:







מכוניות הפיאט 500 המדליקות מככבות בתערוכה.
בגלריה התחתונה מקבלים המחשה מידית למשמעות הרוורס:




ממכונית שלמה למרוסקת, ושוב לשלמה. סרט וידאו שמראה את התהליכים הללו הלוך ושוב.
יש משהו מאד מושך בהסתכלות הזו של ההפיכה מחפץ שלם לחפץ מרוסק, 
שנעשית כמובן בכוונה.



בתערוכה יש סקירה מאד מעניינת עם הרבה מאד סרטי וידאו קטנים, שמוצמדים למוצגים.







רון ארד עיצב את רודי ג'יאקזה כמחווה למעצב הפיאט 500 דאנטה ג'יאקוזה.
שלד המכונית היפייפה הזה נפרש לפסל בחלק אחר של המוזיאון, 
על ידי מדפסת תלת מימד:






הוא הפך בסופו של דבר לפסל מצויר :





מול הדגם החדשני ניצב דגם עץ, שעל פיו יוצרה הפיאט 500 המקורית.
הדגם מושאל מהארכיון ההיסטורי של חברת פיאט 
 זהו דגם שפיאט השאילה לרון ארד:









*****************

והנה תמונה שלא קשורה כלל לתערוכה. צילמתי אותה בטיול שלנו לרומא:
פיאט 500 מקורית וקטנה, כמו דגם העץ ופיאט 500 חדשה. גדולה מעט יותר מהמקורית.







****************


על הקירות, סביב הדגמים נמצאים פסלים ענקיים של מכוניות פיאט 500 מעוכות,
 שהפכו על ידי רון ארד לאוביקטים חדשים: לפרחים! 
כל פרח קיבל שם לפי צבע המכונית:




והנה צהובה:




מהתערוכה:






חלקה השני של התערוכה מראה עבודות של רון ארד, גם הן ממתכת,
אך הן ברובן פרקטיות ושימושיות. כיסאות ממתכת כבדה וקלה,
 שרק נראית כבדה מאד.


כאן נראה  כיסא הרובר הוותיק שלו, כיסא שכבר לא נמצא ברשותו,
 אלא הושאל מאחד הקונים.
על הכיסא הזה מספר רון ארד כי הכין אותו והשאיר אותו בגינת הסטודיו.
 היה זה סיום יום עבודה, ורון סגר את הגלריה. משהו דפק בדלת הגלריה
 ורון הסביר לו שהגלריה סגורה. האיש הזה אמר לו
שהוא חייב לקנות 6 כיסאות כמו הכיסא הזה. רון ארד יצא אליו, לראות מזה,
ובחוץ חיכה לו ז'ן פול גוטייה, מעצה העל המפורסם!





מתוך התערוכה:




בתערוכה מוצגים מבחר מהכיסאות שרון ארד יצר במשך שנים רבות.
מן התערוכה:






בגלריה העליונה מוצגים כיסאות הנפח:





























כיסאות משנים קודמות


ורד ואני משתקפות:































אני מאד אוהבת את העיצובים של רון ארד, ומאד נהניתי בתערוכה.

כל פעם שאני מגיעה למוזיאון העיצוב אני מסתובבת במוזיאון,
כי המבנה שלה הוא יפייפה, מתוחכם, מלא פינות נסתרות.
למי שמגיע למוזיאון אם בפעם הראשונה וגם אחרי מס'פעמים, לדעתי
 זו חובה להסתובב בו, לחקור את המבנה המקסים,
ולראות איך התערוכה מסודרת בו.


***************

התערוכה נפתחה ב: 19/6/13
והיא תנעל ב: 19/10/13.



* האתר של רון ארד: http://www.ronarad.co.uk/restless-barbican-gallery-201/

צרפת חוגגת עצמאות -יום הבסטיליה

$
0
0

צילמתי את גגותיה האהובים עלי של פריז היפה


היום התאריך הוא 14/7 , יום הבסטיליה- צרפת חוגגת יום עצמאות!
 לכל אוהבי צרפת זו חגיגה ושימחה וזמן טוב להיזכר במקומות האהובים.
 אני כל כך אוהבת את פריז, ולכן כבר טיילתי בה 6 פעמים, 
הייתי בה יותר מכל מקום אחר בעולם.
אני כל כך אוהבת את השיק הפריזאי, בבגדים המונוכרומטיים,
 במנימליזם  האיכותי. אני מעריכה ואוהבת מאד את האסטטיקה שלהם, שנמצאת בכל דבר.
אני אוהבת את האוכל, ובמיוחד את המתוקים הקטנטנים הנהדרים,
שנמצאים בפטיסרים בכל מקום ורק מבקשים בואו תאכלו אותנו!את הדיוק שמגיע גם לאוכל.

צרפת, היתה מדינתם של הציירים הגדולים: פבלו פיקאסו, קלוד מונה, 
אוגוסט רנואר, קמי פיסארו, אדגר דגה, פול גוגן, גוסטב קלימט,
אנרי מטיס, גוסטב מורו, פול סזאן, ז'ורז'סרה, מארק שאגל,
ז'אן קוקטו, חיים סוטין, מרסל דושאן.
ראיתי תערוכות של רבים מהם, במקומות שנים, ואני אוהבת את כל מה שראיתי.


התמונה מהאתר הנפלא: Things Organized Neatly


צרפת התברכה בחיים תרבותיים מופלאים לאורך שנותיה הרבות. 
היא שומרת על התרבות, ובפריז, כמו במקומות נוספים,  ישנם בתי קפה,
שמצוינים בהם שמם של הציירים והסופרים והפילוסופים שהיו יושבים בהם באופן קבוע.
למשל קפה דה פלור המצויין: שהוא מוסד עמוס היסטוריה, שקיים משנת 1890
וישבו בו לקוחות קבועים כמו: סארטר, דה-בובואר, קאמי, ועוד רבים.
 לפני מספר שנים נסעתי עם אחותי לפריז והקפה הראשון אליו הגענו היה קפה דה פלור.
הייתי חייבת להביא אותה לשם, לשתות איתה את השוקו המפורסם שלהם.
 רצינו להרגיש איך מעט מהתרבות הצרפתית נספגת גם בנו!


הופעת ג'ז בגני לוקסמבורג. בדרך למלון היינו עוברים בגנים המקסימים הללו.
יום אחד שמענו מוזיקה והנה הופעה. ישבנו ונהנינו:





צלמתי את הבריכה בגני טולרי, בדרך לקונקורד, שנמצא מולנו:






צלמתי ברווזים באחת הבריכות של גני טולרי:






לסיום הזה של הזכרונות, אי אפשר שלא להראות להביא משהו קטן ואופנתי,
 כאשר מדברים על צרפת.  אז הנה, מתוך תצוגת אופנה של ז'ן פול גוטייה:




דוגמניות צועדות ולהן גרביונים עם האייפל
התמונה   מכאן


יש אין ספור תמונות ואין ספור רגעים, כאשר אצלי זה רק מפריז,
כי לא הייתי עדיין ברחבי צרפת. רק ראיתי סרטים ותמונות מביקורים של אחרים. 
בתכנון שלי כמובן לטייל ולהגיע להרבה מקומות בצרפת:
לחבל בורדו, פרובנס, לעמק הלואר, ועוד ועוד הרשימה ארוכה.


 יום עצמאות שמח לך צרפת, ואני אשוב אלייך, 
כמו תמיד, פריז אהובתי!

ט"ו באב - חג האהבה!

$
0
0



חג אהבה שמח אהובי!!






מאחלת לנו עוד הרבה הרבה שנים של שותפות, הכלה, מימוש חלומות והמון אהבה!!




לואי ויטון - חנות חדשה ברמת אביב

$
0
0
 את המותג לואי ויטון אהבתי מהרגע שהכרתי.



הקולקציה החדשה

יש לכך הרבה סיבות: קשה שלא להתאהב באלגנטיות של התיקים, המזוודות, 
אריג המונוגרמה המיוחד במינו, שלא ניתן לטעות בו. 
הפריטים הנלווים כמו הארנקים, מחזיקי במפתחות, הצעיפים היפיפיים, 
משקפי השמש ובשנים האחרונות נעליים ובגדים.
אוהבת לבקר בחנויות ברחבי העולם, חנויות שהן כמוזיאון מעוצב. 
בכל ביקור אני בודקת את הקולקציות החדשות,
מסתכלת בחיבה רבה על התיקים הקלאסיים, מסתכלת על הנעליים,
הבגדים, ובאופן כללי על העיצובים של החנויות, שמשתנה מחנות לחנות.
 נעים להסתובב בחנויות, הן רחבות, הצבעים חמים ומזמינים, העיצובים קלאסיים, עדינים.

***************************************

חם מהתנור: ב"ווג פריז"התפרסם החודש תוצר חדש של שיתוף הפעולה הפורה
בין הבימאית  סופיה קופולה, ידידתו של מארק ג'יקובס, מעצב הבית של לואי ויטון. 
התוצר הוא תיק יפייפה, במהדורה מוגבלת, שיימכר אך ורק בפריז:

סופיה קופלה והתיק בעיצובה:



התמונות לקוחות מ"ווג פריז"

************************************************************

בשיטוטי בקניון רמת אביב שמחתי לגלות את השלט המבשר על פתיחת 
 חנות של בית האופנה לואי ויטון בקומה השנייה.
חיכיתי בסבלנות ואכן ב-13/6 נפתחה ברוב פאר החנות החדשה, והגדולה
כמעט פי 3 מהחנות הקודמת שהיתה בככר המדינה, ונסגרה.

החנות החדשה:



על פתיחת החנות החדשה אמרה מריה זובר - מנהלת כללית של אזור יוון, 
קפריסין וישראל בלואי ויטון:
"תל אביב היא אחת הערים המרגשות בעולם והלקוחות שבה
מחפשים את האיכות והשירות הטובים ביותר. ההיסטוריה שלנו היא במוצרים שלנו,
איכות ומלאכת אומן הם שני ערכים שמאוד יקרים ללואי ויטון, 
אנו שמחים להכריז על המעבר של החנות לכתובתה החדשה, 
שהינו צעד חדש עבור לואי ויטון בישראל."

מעט פרטים מההיסטוריה של בית האופנה לואי ויטון:
בשנת 1854 ייסד לואי ויטון חברה למזוודות וארגזי נסיעה גדולים, 
ופתח את החנות הראשונה שלו בפריז. את הפריטים הוא יצר באנייר, שליד פריז,
בסדנה שהקים ליד בית המשפחה. עד היום המפעל הזה פעיל ומיוצרות בו מזוודות.
 בתקופה ההיא נערכו הנסיעות בעיקר באוניות וכרכרות, 
והמזוודות שהיו בנמצא היו עשיות עור,שהיה חדיר למים.
 כדי למנוע כמה שיותר את הרטבת המטעןהיו מיצרים פינות עגולות למזוודות. 
עם הזמן לואי ויטון המציא חידושים בנושא המזוודות: 
ישר את הפינות של המזוודות וארגזי הנסיעות שלו, כך שניתן היה לערום אותם אחד על השני.
 כמו כן ציפה את המזוודות בקנבס מיוחד שהיה פחות חדיר למים,  
ואכן המזוודות שלו עשו חייל!  
ב-1888 הוא השיק את האריג המיוחד עם הכיתוב: "ל. ויטון, סימן רשום". 
בשנת 1896, לאחר מותו של לואי ויטון , יצר לכבודו, בנו ג'ורג'ויטון את סמל ה-LV המפורסם:
עם ציור הפרח בעל 4 עלי הכותרת ולידם יהלום בתוך כוכב.
זה היה הלוגו הראשון בעולם. המונוגרמה הזו נוצרה לשם  מניעת חיקויים של המוצרים,
מה שכמובן לא עזר כי התיקים של לואי ויטון הם מהפריטים שמזייפים אותם ללא הפסקה.
 בית האופנה מנסה כמובן להילחם בחיקויים הללו,  אך במזרח אין הפסקה.
 ללקוחות מובהר שאין שום אחריות לשום תיק שנקנה בכל מקום אחר למעט,
 בחנויות של בית האופנה עצמו. לכל תיק שנקנה בחנויות של לואי ויטון יש מספר סדורי רשום.
בית האופנה לואי ויטון הפך עם השנים לסמל של נסיעות וטיולים, של אומנות
בנושא מילוי הצרכים המיוחדים של המרבים בנסיעות, שחשובה להם הנוחות
והאסטטיקה הבלתי מתפשרת.

ארגז נסיעות שמוצב לתצוגה בחנות החדשה:



עם הזמן החלו אנשים לנסוע יותר ויותר ברכבות ואחר גם במכוניות,
ובלואי ויטון החלו לייצר תיקי נסיעה גדולים, תיקים שמיוצרים עד היום.

במרכז החנות החדשה מוצגים מגוון של אפשרויות אריזה בתיקים שונים: מזוודות בגדלים ובצורות שונות, חידושים כמו-מזוודת Zephyr שלה 4 גלגלים, מזוודות וינטאג',
טרולים בגדלים שונים, תיבות לאריזת כובעים 
ותיקי נסיעה מהדגמים הקלאסיים עד המעודכנים של היום.

 






                             התפאורה הנוכחית כוללת כדורים פורחים עליזים, ואהובים עלי מאד!




תיק נסיעה, שהוא תיק אייקון:





לואי ויטון יצר עם השנים 9 תיקי אייקון. את התיקים הללו ממשיכים לייצר כל השנים,
ומידי פעם מעצבים גרסאות חדשות שלהם. תיק הנסיעה הזו הוא אחד מתיקי האייקונים.

החנות מחולקת לאזורים שונים - של נשים, גברים, אזורים משותפים ואזור מכירה מיוחד,
הנמצא בחדר אינטימי, חם ומזמין. החומרים מהם בנויה החנות מאד מתוחכמים,
אך הם לא קרים ומרוחקים, אלא ההפך,  נותנים הרגשה חמה ונעימה למבקרים.
 הקירות מצופים בעץ, המדפים נותנים הרגשה שהם צפים באוויר,
נישות הגבס הן בצבעי שנהב והתאורה מאד חמה.

תמונה ממרכז החנות:


(צילום של איתי סיקולסקי, שטרן אריאלי  יח"צ) 


והנה תמונות של הנעליים מקרוב:












והנה נעליים מיוחדות במינן:




הנעליים הללו נקראות  !Oh Really , והן נוצרו לראשונה ב-2010.
גם הן הפכו לדגם שהוא אייקון והן מיוצרות מאז ונמכרות בבית האופנה.
על העקב נמצא מנעול זהב עם החתימה של לואי ויטון, בדיוק כמו החצימה שנמצאת על התיקים.
 הנעליים מיוצרות בעבודת יד באיטליה.


בחנות בתל אביב לא נמכרים בגדים. הבגדים נמכרים במעט סניפים בעולם.
את הבגדים מעצב לבית האופנה מארק ג'ייקובס, שמונה למנהל האומנותי
של לואי ויטון בשנת 1997. שנה לאחר מכן ב-1998 כבר הציג
אופנת פרט-אה-פורטה "מוכן ללבישה", בגדים שהם נגישים יותר לקהל הרחב.


ניכנס לאווירה הגברית של החנות:




צעיפים שונים, משקפי שמש:




עניבות, תיקי גב, נעלי הליכה נוחות:




תיקים גבריים למטרות שונות, צבעים סולידיים עם נגיעות נועזות וסיפרי מסע:




מגוון רחב של תיקים:




ונעבור לחלק הנשי:



ב-1892 יצר לואי ויטון את תיק היד הראשון לנשים. 
עברה מאז יותר ממאה שלמה, ותיקי הנשים של לואי ויטון מיוצרים במרץ רב.
תיקי האייקונים נוצרו כולם בשנות העשרים של המאה שעברה.
התיקים הקלאסיים הללו ממשיכים איתנו עד היום. הם מתעדכנים עם השנים, 
הצבעים משתנים, הם מיוצרים לעיתים מעור, ולא רק מהבד המיוחד של בית האופנה.
תיק ALMA הוא אחד מתיקי האייקון:




(תמונות של התיקים משטרן אריאלי יח"צ)


הנה תמונות נוספות מהקולקציות המוצגות בחנות:

















מידי פעם מתקיימים שיתופי פעולה עם אייקונים אופנתיים, כמו במקרה הנוכחי,
 שציינתי בתחילת הפוסט,  עם סופיה קופולה.
שיתופי הפעולה הם מגוונים החל מיצירת של תיק בודד ועד שת"פ רחב יותר,
כמו במקרה של האומנית היפנית יאיווי קוסאמה, שמרק ג'ייקובס מכיר באופן אישי,
ובחר בה כדי לעצב עימה קולקציה יפייפיה וייחודית ביותר של תיקים, 
ואביזרים רבים ( על כך כתבתי כאן ). הקולקציות המיוחדות הללו הן חד פעמיות
 וכאשר מסתיימת המכירה אין יותר בנמצא פריטים של אותה קולקציה בחנויות.

בקצה החנות ישנו חדר פרטי שסגור בדלתות עץ חומות. החדר אינטימי,
מעוצב בחום עם שטיח נעים, כורסאות מזמינות ותצוגה מרשימה של תיקים מיוחדים במינם,
קופסאות נסיעה מיוחדות לתכשיטים, לבקבוקי יין וכוסות ולאוספי שעונים.



החדר האינטימי, (צילום של איתי סיקולסקי, שטרן אריאלי  יח"צ) 


קיר התיקים מקרוב, התצוגה בו משתנה:







תיקים משולבים עם עורות אקזוטיים 


אחרונים חביבים הם האביזרים:

במחלקת הצעיפים - הצעיף הפך לתמונה









משקפי שמש:




מחזיקי מפתחות עם הלוגו:



מקווה שנהנתם, לפחות כמוני!
אני מבטיחה להמשיך ולבקר!
* קישור לאתר הרשמי של בית האופנה לואי ויטון:

http://www.louisvuitton.eu/front/#/eng_E1/New-Now

**קישור לתערוכה בגלריה של לואי ויטון:  Otherness, שמציג בה האמן הישראלי גיל ייפמן:

http://www.louisvuitton.eu/front/#/eng_E1/New-Now/articles/OTHERNESS.-I-IS-SOMEBODY-ELSE.

*** תודה לרונית שטרן משטרן אריאלי יח"צ, על הסבלנות הרבה ועל העזרה בקבלת החומרים.
תודה לארי זיפר מנהל החנות, שהקדיש לי מזמנו באדיבות רבה. 

****פוסט נוסף על לואי ויטון:

לונדון - הנה אנחנו באים!!

$
0
0

עיריית לונדון תלתה על עמודי החשמל זרי פרחים- איזה יופי!


תכננו מספר חודשים את הנסיעה שלנו ללונדון. אבי ואני כבר היינו בלונדון,
 ולניצן, זו היתה נסיעת בת מצווה ופעם ראשונה.
מצאתי מלון דירות קטן ונחמד ברחוב ג'ורג', רחוב קטן קרוב מאד
לבית הכולבו המפואר Selfridges , שעומד על רחוב אוקספורד.
קיבלנו דירת סטודיו קטנה- מיטת הורים, ספה נפתחת (שנשארה פתוחה כל השהות),
מטבח מאד משוכלל עם פינת אוכל, מכונת כביסה ויבוש - לעקרת הבית המצטיינת!
את ארוחת הבוקר קיבלנו לחדר, ואנחנו שיכללנו אותה עם גבינות וירקות מהסופר הקטן.

מעט תמונות:




לונדון קבלה אותנו עם מזג אוויר מושלם: בין 26-31 מעלות, כשבבוקר קריר
וכך גם בערב. אין לחות ולכן החום הזה היה עבורנו נעים מאד.
 לבשנו שכבות בבוקר וקילפנו אותם במשך היום.

ברחוב של המלון גילינו בתי קפה נעימים, סניף נחמד של רשת Tesco, ממש מתחת למלון,
 מסעדות, ואפשרות הגעה קלה מאד ל- 3 תחנות טיוב: בונד סטריט, מארבל ארץ'ובייקר סטריט.
אחד הדברים ששמנו לב אליהם ועקבנו אחריהם בשימחה היה שלל מכוניות הפאר
שסבבו אותנו כל הדרך לתחנות הטיוב: פררי, פורשה, יגואר מרצדסים ועוד. 
חגיגה לאוהבי המוטוריקה! אני מניחה שהמלון נמצא בסביבה עשירה של לונדון.



ניצן ואבי ואני הצלמת, מתחילים יום של טיולים




ניצן הצלמת: אבי ואני בבוקר שהתחיל קר והמשיך עם בגדים קצרים!


קנינו לנו את כרטיס הטיוב השבועי-



כרטיס שעולה כ-30 פאונד לאדם, עם פיקדון של 5 פאונד, שמקבלים כשמחזירים אותו.
לילדים יש כרטיס שבועי, אבל הוא ממוקם במקום מאד לא נוח להגעה, ברציף רחוק,
וויתרנו על קניתו, ופשוט קנינו לניצן כרטיס יומי. כך נסענו כל יום,
בלי שום חשבון כספי, וזה כרטיס מאד משתלם לתיירים. ניתן לנסוע בו גם באוטובוסים,
אבל צריך להיערך לכך וזה כמובן יותר מסובך מאשר לרדת לטיוב ולהגיע לאן שרוצים תוך 10ד'.

תכננו את הטיול, בן 7 הימים, כך שיכיל תרכובת מלבבת של אתרים היסטוריים -
שופינג מרגש - אוכל טוב ואפילו מנוחה.

 קיבלתי טלפון מחברה של נהג מונית ישראלי, וקבענו עימו את יום ושעת ההגעה,
והוא חיכה לנו עם הנחיתה בהיתרו. קבענו עימו את החזרה ליום הטיסה, והכל היה מסודר ומאורגן.
הגענו למלון אחר הצהריים, קבלנו את הדירה הקטנה, התמקמנו במהירות,
הכנסנו דברים חשובים לכספת, ובמהירות יצאנו לדרכנו החדשה- 
בדיקת הסביבה הקרובה, והרחוקה יותר, כלומר, 
רחוב אוקספורד על חנויותיו מלאות הקונים.

תמונה של אוקספורד, לקראת קצה הרחוב, מהאזור בו היינו נכנסים אליו, הקרוב לטיוב של בונד סטריט. מוניות שחורות, אוטובוסים אדומים וכלבו סלפרידג'היפייפה מצד ימין. 



את היום הראשון שלנו העברנו בשופינג רציני. הסיילים היו בשיאם, כמו מזג האוויר. 
בחנויות היו לא מעט פריטים במחירים נמוכים של פחות מעשרה פאונד לפריט. 
קנינו מעט מזכרות, טיילנו לאורך אוקספורד, גם לשם הטיול עצמו והחוויה של המקום החדש,
אולי לא לנו, אבל כן לניצן שכל כל התרגשה ושמחה להיות שם.

טיילנו שעות רבות, עד תשע בערב, כי לשימחתינו החשיך בתשע וחצי בערב.

את היום סיימנו במסעדת סטייקים, על אוקספורד עצמו, נחמדה, אך יקרה מאד.


ניצן צילמה אותנו:






ואני צילמתי את ניצן, שלא תמיד הסכימה להצטלם:




סיום שמח ליום מאושר בטיול הבת מצווה של ניצן, 
ושלנו כמובן!

*פוסטים נוספים על לונדון:
*לונדון איי- Eye הגלגל הענק של לונדון
* רובע קמדן-Camden והשווקים המקסימים
*בית הקפה Monmouth בקובנט גרדן
* Pop boutiqe חנות קטנה ומטריפה!

רחלה ליש - בין יצירה למימוש עצמי

$
0
0

רחלה היא קודם כל חברה טובה מאד, 
אז מצד אחד הפוסט משוחד, ראו הוזהרתם!

מצד שני, אני כותבת כאן על העיסוק העיקרי שלה, על הנומרולוגיה,
 ובכך אני מקווה שאני אוביקטיבית, אבל אתם תשפטו!

קצת על הנומרולוגיה, מדבריה של רחלה:

ומרולוגיה היא תורת המספרים המתבססת על תאריך לידתו של האדם ושמו המלא.
לכל אדם יש שם ותאריך לידה המייחדים אותו מהאחרים ומשקפים את אישיותו,
תכונותיו, כישוריו והפוטנציאל הגלום בו ובחייו.
הנומרולוגיה מכוונת את האדם לשיא מימוש הפוטנציאל שלו ולהשגת מטרת חייו".



היא פשוט כובשת! יש לה חיוך חם ולב חם והיא מקסימה!


לפני שאני מספרת עליה, צילמתי קצת את הבית שלה, את הסביבה שלה.
היא מוצאת חפצים ישנים: תריסי עץ, דלתות, צמיגים, כסאות, ועוד, משפצת אותם,
צובעת בצבעים עליזים ומפיצה חיים חדשים בחפצים הישנים.


 הנה התמונות:





רחלה וירון בעלה, שעוזר ותומך בה:




רחלה עבדה שנים בשב"ס וככל שעבר הזמן הבינה שהיא זקוקה לשינוי. 
השינוי היה עיסוק  עם הנפש, עם הצד הרוחני שלה, והיא פנתה ללימוד של נומרולוגיה.
רחלה התחילה ללמוד בשנת 2002, אצל רחלה בוגין,
שעם השנים הפכה לחברתה הטובה. רחלה מספרת על תקופת הלימודים:
"...חיכיתי לכל שיעור ויצאתי מכל שיעור בריחוף . הרגשתי ש"הגעתי הביתה" .
נומרולוגיה היא כמו אויר לנשמה, היא אהבה ואמונה. היא רצון וידע לעזור לעצמי ולאחרים.
 נכנסתי כל כולי לעולם הספרות, לעולם ההבנות ולעולם הרוח".

בשנת 2006 רחלה עזבה את השב"ס ועברה לדרכה החדשה והמוצלחת!

רחלה אוהבת מאד את הנומרולוגיה וזה אחד הדברים הכי חשובים לדעתי,
לאהוב ולהאמין במה שאתה עושה. היא לא הפסיקה ללמוד, גם לאחר קבלת התעודה.
נזכרתי במשפט שהמורה שלי ליוגה היתה אומרת לנו:
מי שלומד יוגה לא מפסיק לעולם להיות תלמיד, גם כשהוא הופך למורה.
תמיד יש מה ללמוד ותמיד רואים דברים ישנים באור חדש.

בשנים שרחלה עובדת כנומרולוגית, היא גם נותנת יעוץ אישי 
וגם עורכת סדנאות וערבי נומרולוגיה מרתקים.











על הייעוץ האישי היא אומרת:
"אני מראה לפונים אלי איך אפשר לעשות דברים אחרת,
 איך תמיד נהיה בלמידה, איך נתרכז בהווה ונפסיק לתהות לגבי העתיד".


על המפגשים היא מספרת:
"במפגשי הנומרולוגיה אני נותנת טעימה מעולם הספרות ( מהקבלה- צ.ל.) ומסבירה על 
הכוח של שמנו, וכן מסבירה באיזו שנה כל אחד נמצא 
ומה הפוטנציאל הטמון בשנה זו.......
כדי שיהיה ער ולא יפספס את הפוטנציאל הנפלא שיש בכל שנה נתונה".

פעמים רבות לאחר המפגשים הללו פונים חלק מהמשתתפים ומבקשים ייעוץ אישי. 
המפגש עם רחלה וההסברים אותם מקבלים במפגש משאיר טעם של עוד.
רחלה שמחה לקבל את כולם ולהעניק ייעוץ אישי ממוקד ומורכב.

לפני כשנתיים רחלה למדה גם פתיחה בקלפי טארוט. 
היא מספרת על הקלפים:
"את הפתיחה בקלפי הטארוט למדתי אצל טל שלו והיום אני כוללת אותם בייעוץ.
 קלפי הטארוט מדברים גם הם על ההווה, על מה אנו עושים היום, על הבחירות שלנו,
מה הם האתגרים והמטרות בחיינו וכיצד אנו נוכל להגשים את עצמנו
ואת חיינו באופן מלא...איך נחיה את החיים בצורה יותר נכונה ומלאה ולא נחכה שמשהו יקרה!"

והיא מוסיפה על השילוב של הנומורולוגיה וקלפי הטארוט:
"הן בקלפים והן בנומרולוגיה מטפלים, כאמור, בהווה. בודקים מה ניתן לשפר, 
איך להתמודד עם אתגרים,  ולצלוח אותם. ייעוץ נומרולוגי עונה על שאלות כמו: 
בחירת שם לתינוק, תאריך פתיחת עסק, שם לעסק, זוגיות,
אם מתאים לי להיות עצמאי ומתי, שותפים לעסק,
יחסים בין הורים לילדים ועוד. באמצעות קלפי הטארוט נוכל לבחון
מה נכון לנו לעשות ומתי, זוגיות, באיזה תהליך ושלב אנו נמצאים ועוד".

רחלה ערכה גם לי ייעוץ נומרולוגי. נתתי לה את שמי ושם משפחתי,
השם ושם המשפחה של אבי ותאריכי הלידה שלנו.
שמחתי לקבל ייעוץ מאד ענייני, שלחברות בינינו לא היה בו כל התייחסות.
קיבלתי תשובות לכל מה ששאלתי, והצקתי לה לא מעט, 
אני זקוקה להסברים רבים ולא מסתפקת בהסברים שטחיים.
רחלה מאד מקצועית, מרתקת בהסברים שלה, וכשסיימנו  הרגשתי
 שאני מבינה עכשיו דברים שאולי קודם לא הבנתי,
 לא קישרתי ולא חשבתי עליהם בדרך אותה רחלה הראתה לי.
היה מהנה ומאד מלמד!

רחלה סיפרה לי שלא מעט פעמים היא שולחת אנשים עם "שיעורי בית".
הם למעשה מתחילים בתהליך, שיעשה בהתאם להנחיות אותן הם מקבלים בייעוץ, 
תהליך שיביא למימוש הפוטנציאל שלהם, עליו הם התמקדו במפגש.

*******************************************


תמונות מהבית של רחלה, שהוא חם ומזמין מאד:

באהבה שלה לוינטאג'ולשיפוצים שותף גם ירון בעלה.
 ביחד הם מחפשים חפצים בשווקים, משפצים והתוצאה היפה מוצגת לראווה


משקל יפייפה ופריטים מדליקים




דלת ישנה ששופצה, נצבעה והפכה למעמד מדפים


ולסיום מה שעשתה בחוץ:





מההיכרות שלי עם רחלה, היד עוד נטויה, ואני מחכה למציאות החדשות!


את רחלה ניתן להשיג בדרכים אלו:

* טלפון סלולרי: 050-3311043

*קישור לדף הפייסבוק העיסקי שלה:

רחלה ליש, נומרולוגיה וקלפי טארט


לונדון איי - London Eye - הגלגל הענק של לונדון

$
0
0

בערב הראשון ובבוקר השני לשהותנו בלונדון הבנו שמזג האוויר הנפלא
ילווה אותנו בכל הטיול. המטריות ישארו במזוודות, והבגדים הקצרים יחגגו!
כל יום יהיה יום טוב לטיולים! ביום השני לחופשה שלנו נסענו לתחנת ווטרלו, 
שנמצאת מול הביג בן והפרלמנט הבריטי, 
וזאת כדי להגיע ללונדון איי- לגלגל הענק!




שימחה בעיניים ואמונה שהקפה יהיה טוב! על אוקספורד, בדרך ללונדון איי


הרבה אהבות משותפות למבוגרים ולילדים. אנחנו, המבוגרים, הרי היינו פעם - ילדים.
 לכמעט כולנו נשארה האהבה להיכנס לגלגל ענק ולראות את הנוף המסחרר מלמעלה!
יוצאים מהטיוב, הולכים מעט קדימה לעבר הגשר שעל נהר התמז, מול הביג בן,
ומתחילים לצלם הצטלם. 
הגלגל יחכה. לא היה שם אדם מבוגר, צעיר, יחיד או זוגות, 
 שלא הצטלמו. מידי פעם ניסה לעבור בין נחשול האנשים תושב מקומי ממהר,
ומידי פעם תפסו גם אותו בבקשה שיצלם זוג על הגשר כשגבו לגלגל הענק.

הביג בן הוא בניין יפה, כך גם הפרלמנט, 
וכולם מצלמים אותו ומצטלמים עמו, גם אנחנו.




הביג בן מקרוב




מתרחקים קצת ויוצאת תמונה נהדרת!






הייתי חייבת לצלם את מונית הזהב. ראינו אותה רק שם

אחר מסתובבים ומצלמים את הלונדון אי, שעומד מעל הנהר התמז.
הוא ענק ומרשים במיוחד. בגובה של 135מ', זהו הגלגל הענק הגבוה באירופה
 ועד 2006 גם היה הגבוה בעולם.  מפעילה אותו בריטיש אירוויז- חב'התעופה הבריטית.
יש לגלגל 32 תאים, גדולים מאד, לכ-25 אנשים. הוא בנוי כבועה שקופה וגדולה,
 וספסל ארוך מוצב באמצע לנוחות הנוסעים. יכולים לנסוע בו בו זמנית 800 איש.
הגלגל אינו עוצר את סיבובו כדי לאסוף נוסעים. מהירותו איטית דייה
כדי שהנוסעים יוכלו להיכנס אל התא ולצאת ממנו תוך כדי תנועת הגלגל.



ניצן ואבי מול הלונדון איי



אנשים מחכים לשייט על התמז, ברציף שממול הלונדון איי



הלונדון איי ניצב על גדות התמז


אחרי הצילומים, כשתאוות התיעוד באה על סיפוקה, אנו צועדים לעבר הגלגל.
יורדים לרציף, שיש בו מסעדות וביניהן מקדונלדס (– מקום טוב לשירותים).
חנויות מזכרות, כשאחת מהן, התבררה כאיכותית וזולה הרבה יותר מאלו של אוקספורד,
ולכן קנינו בה כובעים לניצן ולתומר.



הגלגל הענק מקדימה, על הרציף, לפני קניית הכרטיסים


על הרציף נמצא גם האקווריום, שהיה גם הוא בתכנון שלנו.
הגענו למקום קניית הכרטיסים, שהתבררו ככרטיסים בודדים או משולבים.
אנחנו עמדנו בתור הארוך, שלקח כעשרים דקות.
הבריטים המתחשבים מציעים גם תור אקספרס לקניית הכרטיסים ולעלייה לגלגל,
אבל זה כרוך בתוספת של 10 פאונד לאדם, דבר שהיה לנו מיותר. 
קנינו כרטיס שהיה משולב עם כרטיס לאקווריום, ולניצן ולאבי משולב גם עם מאדם טוסו, 
מוזיאון השעווה. הכרטיסים המשולבים מוזילים את העלות וכן מקצרים את התורים.
לאחר קניית הכרטיסים עוברים לתור, המסודר להפליא לעליה לגלגל.


מחכים בתור המסודר לעלייה לגלגל




כך נראה הגלגל מהתור שלנו




הבועות- התאים מקרוב על רקע השמיים


התור הזה לקח כארבעים דק', והתנהל למופת, כראוי לבריטים.
נכנסנו לבועה שלנו, וכל אחד תפס עמדת צילום. הגלגל מטפס מאד לאט,
ובקושי מרגישים את התזוזה העדינה שלו. התחלנו כולנו לצלם בהתלהבות,
כי התצפית יפייפיה. נהר התמז, הסירות השטות בנהר,
 ווסטמיניסטר, הביג בן ובקינגהם פלאס מאחור.
 הסיטי של לונדון, בתים וגנים. הכל כל כך יפה שם למעלה!



לאט לאט עולים למעלה



ועוד למעלה



הבועה שלפנינו הגיע לשיא הגובה


זו התמונה כשהבועה שלנו בשיא הגובה שלה:




ממשיכים את הסיבוב ויורדים למטה:


יורדים למטה, וזה הנוף מהצד השני של הגלגל הענק

לאחר חצי שעה של סיבוב בגלגל הענק ירדנו למטה ויצאנו מהגלגל הענק, 
מהלונדון איי. זו היתה חוויה מקסימה. כולנו מאד נהנינו! מומלץ!!

* קישור לאתר הרשמי של הלונדון איי:
http://www.londoneye.com/


* פוסטים נוספים על לונדון:
* לונדון הנה אנחנו באים!
*רובע קמדן - Camden והשווקים המקסימים!
* בית הקפה Monmouth בקובנט גארדן
* Pop boutiqe- חנות קטנה ומטריפה!





רובע קמדן Camden והשווקים המקסימים!

$
0
0


צבעוני ועמוס באנשים בקמדן רואוד


 רובע קמדן שוכן בצפון לונדון, והוא צבעוני, רועש, עמוס אנשים ועניין. 
איימי וינהאוס חיה ויצרה שם, עד מותה. בשיתוף משפחתה  אצרו בחודש יולי האחרון, 
תערוכה לכבודה במוזיאון היהודי, תערוכה שתסגר באמצע ספטמבר, 
ולצערי לא הצלחתי להגיע לתערוכה. 
קמדן הוא אזור שאסור לוותר עליו בביקור בלונדון!
בכל הביקורים שלי בלונדון שוטטתי שם ויש הרבה מה לראות.
 בביקור הזה הגעתי אליו ביום ראשון, יום החופש באנגליה. 
ידעתי שרחובות סואנים ושווקים מעניינים הולכים מעולה ביחד!


**************************************
ניצן ואבי הלכו לצפות בחילופי המשמרות בארמון בקינגהאם. 
אני ראיתי את זה בעבר, אך אבי רצה לראות וגם ניצן, 
ואני כבר ידעתי לאן אני הולכתקבענו להיפגש בצהריים המאוחרים 
וללכת ביחד לאקווריום, שאליו קנינו כרטיס משולב ביחד עם הלונדון אי.
(שיטה מעולה להוזלת מחירים של מקומות רבים).
אני חייבת לציין, שביקור במקום מאד סואן כמו קמדן טאון יכול להיות בעייתי לילדים,
 וההנאה שלהם מהליכה מרובה בשווקים עלולה להימאס עליהם במהירות רבה.
ככה זה עם ניצן, ולכן אני העדפתי להגיע לשם לבד, ולהסתובב שם בקצב שלי,
עם שהייה במקומות שמעניינים אותי.


*****************************************

כבר כשירדתי לטיוב של בונד הכרוז אמר משהו על שיפוצים והבנתי שאולי יש לי
 בעיה בתחנת ההחלפה, בטוטנהם קורט, אבל התעלמתי באלגנטיות. 
כשירדתי בתחנת ההחלפה, כדי להגיע לקמדן, התבררה הבעיה - התחנה סגורה!
בימי ראשון מנצלים מנהלי הטיוב את החופש ומשפצים כל מיני תחנות 
(גם במנהטן זה קרה לנו). אין טיוב לקמדן, הוא בשיפוצים, רק אוטובוס או מונית. 
ביררתי איזה אוטובוס מגיע ועליתי לרחוב. אני ועוד עשרות אנשים שהבינו שיש
בעיה...ובכן - איפה התחנה? היכן האוטובוס? ועם החיפושים הזמן מתחיל לחלוף וחם!
נכנעתי למצב העגום ותוך דקה מצאתי מונית במחיר של 10 פאונד והגעתי לקמדן.  
בקשתי מהנהג, שיוריד אותי באזור השוק של העתיקות.
 זכרתי את הביקור הקודם שלי בקמדן, לפני כ- 15שנים.  זכרתי את השיטוט
הכייפי בין הדוכנים מלאי ההפתעות והפריטים המעניינים ובעצם את ההנאה בכל השוק. 
נהג המונית הוריד אותי ליד הגשר עם  השלט הגדול- Camden Lock
ואמר לי ששם יש עתיקות.


השלט של השוק, ומציץ השלט הצבעוני של שוק האומנים


 הסתובבתי כמעט בכל השווקים (6 שווקים מחוברים), והחיפוש שלי
אחר מציאות הביא אותי למסקנה די עצובה: 
השווקים כיום הם מאד ממוסחרים, מאד מכווני תיירים.
 אין כמעט שוקי פשפשים ואין כמעט סוחרי עתיקות.

מעט תמונות מהשוק:


בגדים, לאו דווקא וינטאג'



שרשראות וצמידי עץ



חולצות מודפסות, הכי חמודות שמצאתי!



 השווקים מלאים במזכרות וחולצות מודפסות וסחורה שפעם כמעט לא היה לה מקום בקמדן.
שלא תבינו לא נכון, אני נהניתי ביותר, צילמתי הרבה, חלפתי במהירות על מה שלא עניין אותי,
 על בגדים, בגדי פנקיסטים, מזכרות, חפצים שהם כאילו רטרו,
 אבל העין שלי כבר חדה מספיק כדי לזהות מוצרים מתחזים, ופוסטרים מעייפים.
חלפתי גם על יוצרי התכשיטים והפריטים הקטנים, דוכנים רבים שמאד
 הזכירו לי את נחלת בנימין. צילמתי הרבה כי בכל מקום מצאתי משהו שעניין אותי,
 גם אם לא לקניה. התעכבתי בעיקר אצל סוחרי הפשפשים הוותיקים,
 שהיה קל לאתר אותם, וניהלתי עם חלקם שיחות מהנות.


מאות שרשראות תלויות ושוכבות



צלחות מצוירות ואהילים מיוחדים


את סוחרי העתיקות מצאתי בעיקר בשוק הארוות.
שוק האורוות (Stables Market) הוא השוק הגדול ביותר מששת השווקים
המרכיבים את שוק קמדן. מבנה השוק שימש בעבר כאורוות של חברת הרכבות מידנלנד 
ושל בית החולים הסמוך. דוכני השוק מוקמו בתאי הסוסים.
זהו השוק היפה ביותר שאי פעם הסתובבתי בו!


המתחם הפך לשוק ענק ויפייפה עם פסלי סוסים מברונזה



פתחי הארוות העתיקים וקיטי מציצה לה




הסמטאות היפות של השוק




תיקים, ארנקים, ובגדים שחורים של פנקיסטים




הרבה ספרים




הרבה מזוודות!



ראש סוס מברונזה


נעצרתי אצל סוחרי הפשפשים וקניתי בחנות ויקטוריאנית 2 כופסאות מקסימות לתרופות.


כורסא מחודשת וכלי חרסינה



עגלה ישנה מקסימה



תצוגת פשפשים ווספה


נכנסתי לחנות וינטאג'ורטרו יפייפיה. דברתי עם בעלת החנות סיפרתי לה שאני מישראל,
 ובתמורה היא סיפרה לי שהיא יהודייה. לקחתי ממנה כרטיס ביקור. 
דיברנו על אוסף החפצים היפייפה שלה, שהייתי קונה ממנה לא מעט רהיטים וחפצים אם היא היתה בישראל....והבטחתי לה שאעביר את כרטיס הביקור שלה לאנשים המתאימים.

תמונות מהחנות:


שידות יפייפיות



כסאות וארגזי עץ



שידות, כורסאות ומנורות


פגשתי שם טיפוסים מאד מעניינים וחביבים מאד.




לקראת סיום הסיור בשוק הארוות,
שכמעט כולו מקורה, שזה מאד חשוב גם ביום קר וגשום וגם בחם כמו שהיה באותו היום,
הבחנתי בחנות שונה, חנות אמיתית!
No:Wear fashion design
זו היתה חנות הבגדים היחידה שנכנסתי אליה. עמדה שם בעלת החנות,
 אישה נחמדה ביותר, שנתנה לי לשוטט בחנות הקטנה ולמדוד את כל מה שרציתי 
בחיוך רחב. הסתבר שהיא מעצבת אופנה ידועה בלונדון,
 ושזו החנות הבלעדית שלה ושל בעלה. העיצוב שלהם נע בין אורבן שיק
לבין פנקיסטי רומנטי. הרבה תחרה, הרבה רוכסנים, וברזלים.
















הבדים נעימים ביותר, כותנה אורגנית מלאה, בדי במבוק נעימים ביותר 
וגזרות מחמיאות ביותר לגוף. דוריס הסבירה לי שהם מעצבים
כבר 15 שנים בגדים ושכרו מקום בשוק כי זה המקום שהכי התאים להם.
היא אמרה שאולי דווקא העובדה שקמדן היה בעבר כמו מוזיאון 
של חפצים ובגדים מוזרים ומיוחדים, מה שהיה מקור המשיכה של אוכלוסיות שונות,
 ובעיקר הפנקיסטים והגוטים, גרם להפיכתו למסחרי כיום, 
כי השוק מעט דעך בצורתו הקודמת.
 היא סיפרה לי שהיה להם אתר אינטרנטי, אולם הוא נסגר כי הם לא יכלו לעמוד בקצב
 הזמנת הסחורה והשמירה בו זמנית על החנות ועל האיכות הבלתי מתפשרת
 שלהם גם בתפירה וגם בעשייה הידנית של כל הקישוטים והתוספות לבגדים.
קניתי ממנה 2 חולצות קצרות וחולצה ארוכה שתשמש אותי כעליונית.


עברתי לצדו השני של הכביש לשוק האוכל שנמצא לאורך תעלת ריג'נט.
זהו שוק עצום עם מאות דוכני אוכל, עשרות מקומות ישיבה לאורך התעלה-
על מושבים של אופנועים, ולאורך גדת התעלה. 


כאן עשיתי הפסקת אוכל



מתחת לסככה יושבים הסועדים על אופנועים ואוכלים בתאבון רב!


השוק עמוס באנשים שטועמים, מסתכלים, מצלמים, יושבים ונחים.
אני קניתי מנה טעימה של אוכל ויטנמי וישבתי עם עשרות אנשים על גדות הנהר
 ואכלתי להנאתי.ישבתי בצל והיה כיף גדול לאכול, לצפות בתעלה,
 באנשים השונים והרבים ככ, שכולם אוכלים ונהנים.
 יש גם שוק פנימי שמתפקד גם כשוק אוכל וקצת כשוק אומנים.


גגות השוק הפנימי : אוכל ושוק אומנים


בסביבות שלוש בצהריים נסעתי לפגוש את אבי וניצן באקווריום, 
שנמצא ליד הלונדון אי, מול הביג בן. הפעם כבר שילמתי 20 פאונד,
סכום מאד יקר, אבל בלונדון נהג המונית מפעיל מונה, ואין שום ויכוחים.
הנסיעה במונית מאפשרת הסתכלות על לונדון מלמעלה,
וזו בהחלט חוויה ששוה 20 פאונד! נהג המונית אמר לי שנהנה לשוחח איתי,
 והנה גם אני הרווחתי!


*פוסטים נוספים על לונדון:




פלורליס- עיצוב הבית ומתנות לראש השנה ולכל השנה!

$
0
0

פלורליס- בית האופנה לעיצוב הבית

התחילו עם פרחים מיובשים

את פלורליס הכרתי מהסניף הראשי בנחלת יהודה, עבדתי באזור וכך הגעתי אליהם.
פתיחת סניף הבוטיק בהרצליה פיתוח הפכה את חווית הקניה לקרובה ונגישה הרבה יותר.
שמחתי מאד להגיע להשקה של קולקציית חפצים לקראת ראש השנה
 וכמובן לסתיו ולחורף הקרובים. 
בעלי החנות הם אח ואחות שהסתובבו במקומות שונים בעולם 
ורכשו ידע בעיצוב ואיבזור הבית, אותו הם מעבירים דרך החנויות שלהם,
למעצבים  וללקוחות. פלורליס מוכרת את החפצים, הרהיטים ואביזרי האופנה לכ-1000 
חנויות עיצוב וכן ללקוחות פרטיים.

הכניסה לפלורליס בוטיק בהרצליה:





הבוטיק בהרצליה מאובזר ומרוהט באופן יפייפה, שנותן הרבה מאד רעיונות
 גם למעצבי פנים שמגיעים עם לקוחותיהם לקניות מרוכזות וגם ללקוחות שמגיעים לבד, 
ורוכשים פריטים לעצמם וכמתנות. 

פלורליס אומרים על הקולקציה שלהם:
"פלורליס מציעה לקראת ראש השנה, מגוון רחב של מתנות המתאימות לאירוח אופנתי
בערב החג, כמתנות למארחים, לחידוש סגנון עיצוב הבית או להעשרת הסגנון הקיים.
בין פרטי הקולקציה החדשה המושפעת מטרנד הניו וינטאג'ניתן למצוא:
חפצים משלימים למטבח כמו כלי אחסון מזכוכית המשלבים הדפסי כתוביות,
כלי אחסון בעלי לוחית שחורה לכתיבה עם גיר לבן, כלי קרמיקה להגשה,
פמוטים אלגנטיים מאלומיניום, מעמדים לעוגה קלאסיים, שעונים למטבח...ועוד".

חוץ ממגמת הניו וינטאג'ממשיכים טרנדים רבים להשפיע על הרהיטים והאביזרים:
* המגמה הטופוגרפית-שלטים, אימרות חיוביות גם על ספלים וכילים, מילים ואותיות.
* מגמת ה"מרינה שיק"- נושאים הלקוחים מהים- קישוטים של צדפים,
עוגנים, משוטים, סירות, צבעים כחולים ותכלת ים.
* מגמת הריהוט הגס, התעשייתי- רהיטים, גופי תאורה, שידות, כיסאות, 
שנדמה כי נלקחו מבית ייצור או הסדנא והושארו 
במראה הגס והלא משוייף שלהם.



הנה כמה תמונות מהחנות, מהאביזרים, החפצים, הסידור:























בלוגריות בפעולה: ורד, מירב ואני



ארגזי נסיעות אהובים עלי במיוחד!







בתי נרות מיוחדים במינם



כריות מקסימות!



שלטים עם אמרות שונות ובצבעים שונים 




שידה עץ מיוחדת עם אביזרים וסוס עץ



מעט פרטים מהקטלוג:


פמוטים וכלי זכוכית לחג





שלטים, קולבים, ומילים- טיפוגרפיה





דקורציה סובבת עולם




רהיטי ברזל ועץ




קבלתי במתנה קופסה: "לחלום בגדול", שילבתי אותה בפינה קטנה בסלון:





* כתובות:
- שדרות היובל 14, נחלת יהודה, ראשון לציון
- יוחנן הסנדלר 1, הרצליה פיתוח
* קישור לאתר של פלורליס: 
http://www.floralis.co.il/aboutus.htm

ראש השנה - שנה טובה!!

$
0
0



את השנות טובות הנושנות הבאתי מהאתר:
נוסטלגיה אונליין


בפשטות ובלי תחכום, מאחלת לכולנו:

"תכלה שנה וקללותיה
תחל שנה וברכותיה!"

שנה טובה!
שנה מאושרת!
שנה של בריאות!
שנה של אהבה!

חג שמח!!!

שנה חדשה הגיעה

$
0
0
הגיעה שנה חדשה ומבטיחה. 
במישפחה שלנו זו שנה של צמיחה, של גדילה, של שינויים.
תומר נכנס לשנה האחרונה בבית הספר היסודי, כיתה ו'. הוא התבגר. 
אנו מרשים לו לנסוע עם אופניים לבית הספר וחזרה, וללכת ברגל עם חברים.
ניצן נכנסה לכיתה ז', לחטיבה. היא לומדת בבית ספר 6 שנתי, 
וזו תחילתה של תקופה ארוכה ומורכבת. ניצן הופכת למתבגרת, כמו שאר חבריה,
או כפי שפסיכולוגית בית הספר, בהרצאה שקיבלנו, קוראת להם-קבוצת השווים
 (שווים בגיל, בהתייחסות). זה גיל לא קל, אבל גם מקסים. ההתבגרות,
הופכת את הילדים לנוכחים בחיים של המשפחה, לבעלי עניין ודעה,
כבר לא קטנים שאמרנו להם מה לעשות. הם לומדים איך להביע את עצמם 
כבוגרים וכיף ללוות אותם. יהיו הרבה שינויים השנה.

את ההתחדשות של השנה, בטבע, אני מרגישה בגינה של הורי.
הגינה משתנה מהשנה הקודמת, מתחדשת והפירות מתרבים.
שיח הרימונים שהיה קטן צמח וגדל השנה והוא מגיע ממש לכניסת הבית.

ככה נראית הכניסה לבית:




וזה המראה הנשקף ביציאה מהבית:




הרימונים גדלו, ואבי תלה בקבוקי פלסטיק כדי לשמור עליהם מחרקים ותולעים.
הפטנט עובד נהדר והרימונים מקסימים. הם עדיין לא בשלים, 
וצריך מעט לחכות, אך העיקר הוא שיש למה לצפות!


הנה מעט תמונות מקרוב:












הגינה מלאה בפרחים, והפעם צילמתי מעט, רק כדי לתאר את האווירה, את היופי,
את הירוק והפריחה:


פרחי ההיבסקוס הלבנים יפייפיים:





והנה עוד אחד:





קקטוס שפורח בדיוק עכשיו, מרהיב ביופיו:






מאחלת לנו שנה נפלאה, מלאה בהפתעות טובות,
במימוש של הבטחות, בלקיחה של כל מה שסביבנו
 כלא מובן מאליו כלל!
בנתינה, בקבלה ובאהבה!

בית הקפה MONMOUTH ברחוב מונמאוט בקובנט גארדן

$
0
0
פולי הקפה נובטים, מאתר החברה


בית הקפה מונמאוט היה בין בתי הקפה המומלצים שלנו מהארץ.
ביום השלישי לטיול יצאנו לדרכינו לעבר קובנט גארדן, כאשר היו לנו לפחות 5 מטרות:
קפה טוב, שנתחיל איתו את הבוקר, טיול באזור מקסים של לונדון,
 החנויות של אורלה קיילי המעצבת, הנעליים של דר. מרטינס,
והמסעדה הנפלאה של ג'ימי אוליבר- ג'ימי איטלינס .
כל מה שנוסף על המטרות המוצהרות היה כמובן מבורך!.
לכל אחת מהמטרות הקדשתי פוסט, פשוט כי ההמלצות מעולות.
טיילנו ברחוב המקסים, שבית הקפה נקרא על שמו, נכנסנו לכל החנויות ונהנינו מכל רגע!


תראו כמה יפה הרחוב הזה:



תחילת הרחוב - מוכרים כרטיסים להצגות




המלצרית מסדרת שולחנות, מזכיר לי את פריז




צהוב -ירוק נהדר על הקיר


בכניסה לחנות קטנה הצביע תור קטן של אנשים ברגליו, וחוש הריח היה שותף פעיל.
הבנו שהגענו לקפה שלנו בלונדון!




בפתח בית הקפה: בחורה אחת על ספסל



לאחר מספר דקות החברות הגיעו והצטרפו לספסל



הנה גם אנחנו על הספסל, ממול לבית הקפה, עם האספרסו של אבי



*********************************************

פרטים על בית הקפה המצויין:
ב-1978 החלו המייסדים לקלות ולערבב סוגי הקפה שונים, שאותם רצו למכור.
הם פתחו במרתף חדר טעימות בו הכינו קפה ללקוחות, כדי שידעו מה טעם הקפה
 שיוצא מפולי הקפה אותם הם עומדים לקנות.
כך, הם פעלו עד 2007, שאז העבירו את הקליה למקום גדול מחוץ לקובנט גארדן.
במאונמאוט הם פתחו בית קפה אינטימי, המעוצב באופן מנימליסטי.
הם קונים את פולי הקפה מחוות אורגניות שנמצאות ברחבי העולם:
אתיופיה, אל סלוודור, גוואטמלה, ברזיל, קולומביה, ניו זילנד.
הם שומרים על קשר עם המגדלים והיצואנים איתם הם עובדים, ומקפידים
 על יחסי מסחר הודנים.
מדי פעם הם מנסים למצוא מקומות חדשים עם טעמים חדשים לקפה.
החלב, השמנת, המאפים- כולם מגיעים ממגדלים שונים, ומובחרים.

**********************************************************


עומדים בתור, משלמים והולכים



משקלים מוזהבים  על הדלפק




נעמדנו בתור הארוך, שנצמד לקיר בית הקפה. מי שחיכה לישיבה המשיך לעמוד.
מי שרצה ללכת קיבל את הקפה ויצא. לאורך הבר עמדו המאפים, פטיפורים קטנים
ועוגיות, והלקוח מזמין - מקבל, משלם ויוצא לדרכו.
התור התקדם לאיטו ואני הבנתי מדוע.
הישיבה שיתופית! ישנם 2 שולחנות, לא גדולים. סביבם יושבים על ספסלים,
שותים את הקפה ואוכלים את מה שהזמנו.
מי ששותה ואוכל יושב, מסיים, ומפנה את מקומו לבאים בתור.
כעבור כרבע שעה התפנה מקום לשלושתינו.




הקפה המעולה!




מאפה שקדים ובריוש מאחוריו, טעמנו מכל מה שהזמנו





אכלנו הכל, שתינו ונהנינו!


הריח הטוב של הקפה לא איכזב. אהבנו את הקפה!
גם מה שהזמנו התברר כטעים ביותר!

סיימנו לשתות ולאכול
שילמנו ביציאה והמשכנו מרוצים מאד!


*קישור לאתר הקפה:


*כתובת ושעות פתיחה:
27 Monmouth Street
Covent Garden
London WC2H 9EU
Monday to Saturday
8am to 6.30pm




Pop Boutiqe - חנות קטנה ומטריפה!

$
0
0

רחוב Monmouthבקובנט גארדן,  התגלה לנו כרחוב מפתח.
גם בית הקפה המצויין, גם החנות הנפלאה של המעצבת אורלה קיילי,
 עליה אפרסם פוסט נפרד, ועוד חנויות למוצרי נייר, חנויות בגדים ונעליים מיוחדות.
במהלך הטיול, כשבחנתי חנויות היו לי מספר מטרות:
מציאת פריטים מעניינים ומיוחדים שלא ראיתי בארץ, התאמתם לי וכמובן לניצן.
ילדת הבת מצווה שלנו היא נערה מתבגרת, ולא כל דבר מתאים לה!

כששוטטנו ברחוב גיליתי את: Pop Boutique- חנות מקסימה, שהתגלו בה
 פרטי וינטאג'ורטרו, משגעים!



החנות מבחוץ, עוברי אורח נחים על ספסל ושותים קפה, מבית הקפה הסמוך


החנות היא גן עדן קטן של עיצוב. 
רהיטי רטרו, ביגוד שחלקו יד שניה וחלקו חדש,
תיקים ותכשיטים. נכנסתי בשימחה לחנות וניצן ואבי אחרי.
היה חשוב לי שניצן תראה סוגים שונים של חנויות, ותחווה את החוויה של חנות שיש לה אוסף
אישי, מקורי ומעניין של פריטים, לא כמו ברשת חנויות.


פרטי רטרו: רדיו, אהילים, וטפטים מפעם



המוכר החביב שיתף איתי פעולה ונתן לי לצלם את מה שרציתי.
הוא הסביר לי שהפריטים בחנות חלקם יד שניה ווינטאג'וחלקם חדשים.
ניצן ואני חיפשנו בעיקר בגדים ותכשיטים. מצאנו לה מכנסיים קצרים,
ולי גופיית וינטאג', וניצן בחרה קשת ואני מצאתי סיכה מקסימה משנות ה-60.



הטפט משנות ה60 מתחלף בכל קיר




ניצן בוחרת קשת




אני אוהבת את התצוגה של האהילים, הנעליים והבגדים




השימלה הכחולה בולטת 




כלים מפעם וטלפוני חוגה, שהיו לכולנו  בבית




אהילים, כריות, בגדים, טקסטורות וצבעים שמחזירים אותי לילדות




אהבתי את התיקים, מאד!

בדקנו את כל החנות וניצן בחרה קשת לשיער ומכנסיים קצרות
ואני בחרתי גופיית וינטאג'חמודה וסיכת דש משנות ה-60.
ראינו שאין לנו יותר מה לקנות, שילמנו על מה שרצינו ודיברנו עם המוכר הנחמד.
סיפרתי לו שאנו מישראל והוא סיפר שיש לו לקוחות ישראלים לא מעטים.
נפרדנו די בעצב, מבחנתי, כי זו לא חנות ליד הבית, בישראל
אבל תמיד אפשר לחזור!

*קישור לפייסבוק של החנות:
https://www.facebook.com/popboutique?ref=profile

*קישור לאתר החנות:
http://www.pop-boutique.com/


קולאז'סייל בכפר הס - הנה הגיע הסתיו

$
0
0

^מפה הכל התחיל.
42 מציגים. קולאז'סייל של קרן שביט בכפר הס.
הקולאז'נערך הפעם בבית היפייפה של קרן מגן .
באתי עם חברות טובות: עירית וורד בן סימון .
מזג האוויר הסתווי, הראה לנו את פניו ההפכפכים והיה חם.
בחוץ היו מאווררים גדולים ובבית היו מזגנים.
כרגיל בקולאז'ים של קרן היו הרבה אנשים, ובעיקר נשים.
היה מצב רוח טוב, והיו הרבה מאד דברים יפים.
תהנו מהסיור שלי!


נעלי בית צרפתיות!




צעיפים ממוחזרים




הקופסאות האהובות עלי!




בכיתה ח'היתה לי חברה שקוראו לה דפנה ולאבא שלה היה טרקטור. 
כל ערב אבא של דפנה חזר מהעבודה והחנה את הטרקטור על גבעת החול מול הבניין שלנו.
נדנדנו לו הרבה פעמים ובסוף הוא הסכים.
כל ילד בתורו, קיבל שעור נהיגה קטן על טרקטור ענק. 
אני נהגתי על טרקטור!





למי שרעב המגוון גדול. מאפנס מפתים.




תיקי יד שמיוצרים ביד אומן.




ציורים בחוט




עופרה מפטיט!




התכשיטים של תמרה, בעיני היא אלופה!








סטודיו טווילינגן




אייל משוקה





הבגדים היפים מהפרלמנט של עתר. התחדשתי בחולצה.




סופי. המוצרים המדליקים של רייס. יש לי כבר 2 ארגזי קש בהם אני מאפסנת את הבגדים
וכן סל מקסים, שניצב בסלון ובתוכו שמיכת הטלוויזיה שלי.





ג'ינג'ר צבעוניות משגעת!




סטודיו בייסיק.













מוצרי הנייר של יולטה







פוגי




החפצים של "הביתה"




לנשמה: הבריכה של קרן נשקפת מעבר לתצוגה של "הביתה":




ליד הבריכה ישבתי לנוח. עירית צילמה אותי.



וגם ורד צילמה




את הגלביות היפיפיות של קרן לא צילמתי ...
הסתכלנו, בדקנו את הבדים היפים, סיפרתי מה מדדתי ובסוף שכחתי לצלם.
את התמונה, שמראה דוגמא קטנה מהמבחר,




בר האוכל והשתייה חיכה לנו בחוץ, עם החפצים של היילי דה מרקס












מקווה שנהנתם!
אני נהנתי מאד, ומחכה לקולאז'הבא!

*קישור לרשימת המציגים, כפי שהביאה אותם קרן שביט, 
הם נמצאים בסוף הפוסט שלה:

*קישור לחנות הגלביות של קרן שביט:

*קישור לבלוג הביתה המביא את הפוסט על הבית של קרן מגן, בו נערך הקולאז':

דר. מרטינס Dr, Martens - הנעליים, הסניף הגדול בקובנט גארדן - Covent Garden

$
0
0

הסמל המפורסם של נעלי ד"ר מרטינס


כשראיתי איך הנעליים של דר. מרטינס- או דוקס בקיצור, 
שבים ומגיחים משלהי שנות ה-80 העליזות,
צחקתי קצת וראיתי בכך הוכחה קטנה לכך שהאופנה כמעט אף פעם
לא ממציאה את עצמה מחדש. לפחות חלקית היא מתגלגלת אלינו ומפציעה כחדשה-ישנה.
מי שכן חדש בנושא האופנתי הם הילדים שלנו, שבשבילם הנעליים הללו הן חדשות,
מספרות סיפורים מענינים וגורמות להם להתלהב. וידוי קטן: לא היו לי אף פעם דר. מרטינס.
 לי הן לא התאימו, הן היו ונשארו, גסות מאד וגדולות.
כל מי שהיו לו אחים/חברים/דודים, ובעצם לכולנו היו גם קרובים חיילים,
 דר. מרטינס הזכירו לו את הנעליים הגבוהות של נעלי הצבא.
בשל כל אלו לא חיבבתי את הנעליים הללו עלי,
אבל לא היתה לי בעיה לראות אותן על אחרים, ולהסכים שזה מתאים להם.

***************************************************
פרטים היסטוריים:

את הנעליים פיתח רופא גרמני בשם ד"ר קלאוס מרטינס, בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת.
הוא יצא למסע סקי, שבר את רגלו והיה זקוק לנעלים נוחות, שיחזיקו את הרגל היטב.
את הנעליים הוא עיצב מעור מאד רך ואת הסוליות עיצב ככריות אוויר.
הפיתוח הבא היתה סולית גומי, שהיתה נוחה וקלה יותר מהסוליה הקודמת.
הנעליים הופצו בעולם( מגרמניה בתחילה), וב-1960 רכש את הפטנט מפעל בריטי.
הביקוש לנעליים נסק והן נמכרו כל השנים, כאשר הן נצמדות לאופנות שונות -
 לפאנק, לגראנג', למרד במהגרים הזרים, להזדהות עם מעמד הפועלים והעובדים,
 שנעלו אותן כנעלי עבודה. במהלך שנת 2000 עד 2010,
החלו מעצבי על כיוג'י יממוטו לעצב עבור הקולקציות שלהם נעליים של דר. מרטינס,
מהלך שהתברר כמצויין, גם למעצבים וגם למותג.


***************************************************************

אבי וניצן בפתח החנות:
 



בבוקר היציעה לדרך סיפרנו לניצן שהיום היא תקנה את דר. מרטינס שלה,
 וההתרגשות שלה היתה גדולה. הסתובבנו בקובנט גארדן, בניל סטריט,
ושמחתי לגלות ממולנו את החנות היפה של המותג.
הסתובבנו בין המדפים, ראינו את הדגמים המיוחדים, ראינו מה בסייל ומה לא,
והחלטנו על הדגמים שאותן ניצן רוצה למדוד. אני שוטטתי להנאתי הרבה בחנות וצילמתי:






החנות מעוצבת באופן מאד גס וגברי, כיאות למקום שמתמחה בנעלי עבודה.
הרבה עץ כהה, עמודי ברזל, ופסלים של בוקסרים, שמתחבאים מתחת לספסלים.
בחנות יש נעליים, מגפיים, סנדלים, תיקים, 




נעליים: צבעוניות וכל כך עליזות!






יש גם סנדלים:






אני הכי אהבתי את המוזהבות, הכסף והברונזה:







בסוף ניצן גם בחרה: דר. מרטינס, ורודות, מעור 65 פאונד, בסייל. 
מסתבר שיש גם דמוי עור, אבל את זה כמובן, לא רצינו. 








איזה יפות!! ניצן מאושרת וגם אנחנו!






לסיום גם אמרנו שלום לבולדוג החמוד:






ביי ביי דר. מרטינס!!

* פוסטים נוספים על לונדון:
* לונדון- הנה אנחנו באים!
*לונדון איי- London - Eye- הגלגל הענק
*רובע קמדן - Camden והשווקים המקסימים!
*בית קפה Monmouth ברחוב מונמאוט בקובנט גרדן
Pop Boutiqe-חנות קטנה ומטריפה!




שקיות פולניות

$
0
0
לחברתי הבלוגרית היקרה רחלי זוסימן יש 2 בלוגים מקסימים:
"עפיפונים" , שהוא בלוג אישי ואינטימי ו "פשוט מבשלת" , 
שכשמו כן הוא: מיטב הבישולים של רחלי. 
(בתחתית הפוסט נמצאים הקישורים לבלוגים ולפוסט ההשראה).
רחלי הזמינה אותי להשתתף בפרויקט חגיגות העשור לשני הבלוגים שלה:





בכבוד ובשימחה אני משתתפת בפרויקט! 
רחלי ביקשה ממשתתפי הפרויקט לכתוב פוסט בהשראת אחד הפוסטים שלה. 
אני אוהבת את הכתיבה של רחלי שהיא מאד מעניינת, כנה, אישית ומומלצת!
אני בחרתי לקבל את ההשראה שלי מהבלוג "עפיפונים".
מצאתי אצלה את הפוסט של יום הולדת 9, שבו פירסמה 9 פוסטים האהובים עליה.
אהבתי את כולם ובחרתי מתוכם את הפוסט שרחלי קראה לו: "שקיות" .

******************************************************************

הנה הפוסט שלי, שקראתי לו: 

שקיות פולניות

חלק מהשקיות האהובות עלי:





יש בהן משהו מרתק בשקיות. הן מכילות משהו שאנחנו בחרנו, או שבחרו בשבילנו.
הן מכילות משהו שמאד רצינו, או הפתעה.
מתנה לנו, מתנה לאחרים.
לעיתים פשוט את הקניות שלנו מהסופר. 
מהסופרפארם, תרופות כשחולים, שיביאו מזור. 
שקיות שקופות משומשות אנחנו שמים בכלי מתחת לכיור במטבח:



תמיד אפשר לסמוך על איקאה שתביא לנו פטנטים לאחסון!



אבל הן חיבות להיות נקיות, כלומר, שקיות שלא עמדו על הריצפה 
בזמן שהבאנו אותן הביתה.
שקיות סופר חדשות אנחנו מחזיקים במגירת השקיות הפשוטות, 
כאלו שאנחנו קונים במיוחד, וכאלו שמביאים מהסופר. 
יש לי מגירה מיוחדת לשקיות היפות ביותר והמיוחדות, אותן אני אוספת מחול, ומהארץ.
אני כמעט ולא משתמשת בהן. הן ככ יפות! 
ואולי פעם, בזמן כלשהו אעשה מהן משהו? שימוש אחר? 


במזווה נמצאת ארונית המגירות של השקיות:



שקיות בד שניתן למחזר, שקיות יפות ומיוחדות, שקיות פשוטות 

רחלי כותבת בפוסט שלה, שאף אחת לא תיתן מרצונה החופשי את אחת השקיות הללו,
אלא אם כן זה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
אני מוסיפה על דבריה, שלעולם לא אתן את השקיות שלי גם לא לקרוב משפחה,
משום דרגה!  איך אני יכולה??
יש את אלה שאני שומרת קרוב אלי, בחדר הארונות, 
ומוצאת להן שימושים שונים. בחדר העבודה, אני שומרת על הקטנות 
והכל כך יפות בארגז העץ הקטן:





רחלי אומרת שזו אומנות של איסוף שקיות, והיא עוברת מדור לדור בעדה הפולנית.
אני משנה את החוקים כי אמי הונגריה ואבי רוסי. אין לי בגנים הישירים פולנים.
אבל למרות זאת, לטענתו של אבי(בעלי היקר), בן גאה לעדה,
 השילוב שלי יצר את הפולניה הכי אוטנטית. 
עם עובדות קשה להתווכח!
אצל אמא שלי אין שקיות במקום מסויים, ובטח שלא מתחת לכיור. 
בנושא השקיות היא לא מאורגנת, והרבה פעמים למצוא אצלה שקיות  זו בעיה קשה.
 אצלי כבר השתנו העיניינים ולי יש ארונית מיוחדת לכל סוגי השקיות.
כשאנו מוסרים בגדים זו שקית מסוימית, די פשוטה,
כשאבי לוקח עיתונים למיחזור הם נאספים בשקיות נייר גדולות, 
שנאספות לצד העיתונים בסל העיתונים. 
כשאנו לוקחים אוכל לעבודה זה בשקית חדשה לגמרי.
הסוג האחרון הן שקיות הבד, או השקיות הממוחזרות.
סקציה נפרדת ומגוונת בפני עצמה. שקיות מעוצבות, שקיות פשוטות, 
או שקיות שקונים בסופרים השונים. הן נמצאות במגירה נפרדת כמובן.
לעיתים אני מרגישה שהפכתי את פולניה למולדת השניה שלי!
הילדים וגם אבי למדו לשאול אותי איזה שקית לקחת לאיזה מטרה.
הם למדו לשאול אותי על איזה שקית לשמור!
אין לי ספק שבבית שניצן תקים למשפחתה יהיה מקום של כבוד לשקיות.
פולניה זה לא רק גנים, פולניה זו מסורת!!


חג שמח לרחלי ולבלוגים המקסימים שלה, ותודה על ההשראה!!


**********************************************************


הקישורים לבלוגים ולפוסטים של יום ההולדת:


*שרונה ראובני מהבלוג: יוצאת מהארון



*לילך וידל מהבלוג: הבלוג של אוקה



לירון ורדי מהבלוג:מיקולה



* שיר בהר מהבלוג: תשאלו את אמא של...



*רינה ארטשטיין מהבלוג: Oomanoot



*אנה בן שבת מירנוב מהבלוג: אניקה



*ענת אליאש מהבלוג: קישקושיאדא



*איריס ורשבסקי מהבלוג:Iris design life



*איריס פוגל בן חמו מהבלוג:Colourful way

***********************************************************

*קישור ל"עפיפונים":

*קישור ל"פשוט מבשלת":
http://mevashelet.com/

*קישור לפוסט"שקיות":
http://bitsofmagic.com/blog/650/plastic_bags/




מיכל פיירמן - נסיכת הוינטאג'!

$
0
0


מיכל הזמינה אותי לסטודיו שלה כבר מספר פעמים, וערכה מסיבות תה מקסימות
 עם צילומים מרהיבים, ולא הצלחתי להגיע, מסיבות שונות.
את מיכל הכרתי מהפייסבוק, ואז התברר לי שהפלייסמנטים, הברכות השונות,
 הקופסאות היפות שאני רואה בכל מיני מקומות הם בעצם שלה!
הבחורה כזו מוכשרת!!

מיכל יוצרת מוצרים שהם מאד אישיים ונשיים, מורגשת בהם החתימה שלה 
וקו המוצרים הוא בעיצוב וינטאג'י רומנטי מובהק.

בבוקר שמשי הגעתי לסטודיו שלה וכבר בפתח הסטודיו היופי והרומנטיקה מורגשים:


ספסל מזמין בפתח הסטודיו



כד עם פרחים אדומים


מיכל הכינה לי קפה בבית היפה שלה, ובאישור שלה צילמתי כמה פריטים,
כדי שאפשר יהיה להבין ולראות שמה שהיא מביאה למוצרים שלה בא מאהבה אמיתית!

הנה התמונות:



לקחנו את הקפה והמקרונים, שמיכל המקסימה קנתה במיוחד בשבילי:





חזרנו לסטודיו, שכל פינה בו הפכה לזירת הצילומים שלי. הכל יפה, רומנטי, עדין ונשי. 
ממלכה של צבעים ורודים, של פרחים, תכשיטים וכובעים.

לפניכם תמונות מהסטודיו היפייפה של מיכל:






ארון תצוגה עם מגוון מהפריטים של מיכל



סל עם מחברות ויומנים




קופסאות ארוזות ומגש לעוגה



סיכות, שרשראות



קופסאות פח



תמונת קולאז'



תמונת וינטאג'ממוסגרת



נשים......נשים!

מיכל עובדת כבר כעשרים שנה על קו המוצרים האישי שלה. היא פיתחה מאד את המוצרים,
התרחבה ויש לה כיום מגוון מאד רחב. יש לה מחברות, יומנים, מגשי עוגה, פלייסמנטים,
מגוון ברכות, מגוון קופסאות אלומניום בגדלים שונים, תמונות ממוסגרות, מסגרות,
תכשיטים, כובעים, וכל הזמן מייצרת מוצרים חדשים. אני מביאה דברים מתוך האתר שלה, 
דברים שמיכל מספרת על עצמה:

"אמנית רב-תחומית, רומנטיקנית, חולמנית, אספנית, מאוהבת בעשורים המוקדמים
של המאה הקודמת ויוצרת זכרונות. אני מזמינה אתכם להיכנס אל תוך עולמי 
השזור בתמונות שחור-לבן, תכשיטים עתיקים, אריגים, תעודות, מדליות, מפות ישנות, מכתבים נוסטלגיים, צעצועים בגיל הזהב, גלויות דהויות, מגזינים ישנים ועוד ועוד.
בשנת 1998, מיד לאחר שסיימתי לימודי אומנות חזותית ותראפיה באומנות,
הקמתי סטודיו לאומנות רב-תחומית בו אני "נוסעת בזמן"ויוצרת ליין מוצרי וינטאג'
ורומנטיקה מגוונים - תכשיטים, קולאז'ים, רהיטים ומוצרי נייר, קרטון ופח
הנמכרים ומשווקים בגלריות ובחנויות מובחרות ברחבי הארץ".

מיכל עובדת גם כסטייליסטית, שמלווה אנשים ועסקים המזמינים את שירותיה. 
חוץ מזה היא מעניקה שירותי סטיילינג וצילום בהפקות של לייף סטייל ואופנה.


ארונית עם פריטים




תמונת וינטאג'על מכונת כתיבה ישנה ולידה טלפון מפעם, שמשמש כטלפון של הסטודיו!


שרשרת ומברשת של פעם




שרשראות, סיכות וכובע ורוד מקושט




עוד כובעים



מראות, תמונות, אהילים



סל עם הזמנות למסיבות התה של מיכל


לאחרונה היא ייצרה תליונים מרגשים, כשהתליונים ניתנים לפתיחה ולהכנסה של תמונה.
לסטודיו של מיכל מגיעים אנשים שונים עם בקשות שונות.

הנה תמונה של התליון שהבאתי מהאתר של מיכל:



 מיכל מכינה מעין ארגזי/קופסא מיוחד במינו. הקופסא היא למעשה קופסת זיכרונות.
הלקוחות מביאים לה תמונות, אביזרים שונים הקשורים לתמונות ולנושא, 
ולאחר שיחות עם הלקוח מיכל מכינה לו קופסא/ארגז שניתן לתליה, או להנחה, ובו 
הפריטים המיוחדים לאותו ארוע. 
לדוגמא: הפתעה לכבוד יום נישואין להורים, שהכינה בתם האוהבת.
היא הביאה למיכל תמונות מיום הנישואין, פריטים בעלי משמעות, ומיכל הוסיפה 
מהידע והכשרון שלה ויצרה מתנת נישואין נפלאה להורים.

בסטודיו של מיכל ובחנות שלה ניתן למצוא שלל רעיונות ומגוון גדול מאד של פריטים,
ומתנות. כנסו לאתר, לפייסבוק ולבלוג, ותהנו!!

לסיום הפגישה שלנו הצטלמנו למזכרת:


היה כיף, ובטח שנפגש שוב!!



* קישור לחנות של מיכל:
http://www.dreamshop.co.il/

*קישור לדף הפייסבוק:
https://www.facebook.com/michal.fiarman#!/michal.fiarman




שבוע האופנה בחולון-תחרות H&M בנושא מיחזור

$
0
0

מוזיאון העיצוב בחולון: שבוע האופנה הגיע והדשא הפך לתצוגה ביגודית



הכניסה למדיטק-מתחם הספרייה, האודיטוריום וספריית החומרים של המוזיאון


ביום רביעי, ה-16/10/13, בבוקר, במסגרת שבוע האופנה, שהתקיים בחולון, 
נערכה תחרות בין הבוגרים של שלוש האקדמיות לאופנה בארץ - שנקר, בצלאל, וויצו וחיפה.
את התחרות אירגנה H&M, וזאת במסגרת נושא הקיימות, שH&M חרטה על דיגלה.
החברה מנסה להוריד מההשפעות השליליות שיש לתעשיית האופנה על הסביבה.
היא משתמשת בבדים ממוחזרים, מפתחת חומרים חדשים מחומרים משומשים, 
אוספת בגדים מלקוחות ומשתמשת בבדים כתבתי על זה כאן ) , 
היא מפעילה פרויקט גדול של מחזור מים ועוד.
כדי לעודד סטודנטים, שעומדים לצאת לעולם התעשייה ולהיות חלק פעיל ממנו, 
ליצור פריטים חדשים מבגדים ממוחזרים, 
התבקשו המתחרים לבחור פריט קיים ולהופכו לפריט חדש.
פאנל השופטים בתחרות כלל את:
גלית גאון - האוצרת של מוזיאון העיצוב בחולון.
מרגרטה ואן דן בוש - היועצת הקראטיבית של H&M העולמית,
 והאחראית על שיתופי הפעולה עם המעצבים הבכירים ומותגי העל.
קטרינה מידבי - ראש מחלקת אופנה וקיימות של H&M העולמית.

לתחרות הזו  היה כמובן פרס נחשק: נסיעה לשטוקהולם, וביקור במטה החברה, 
ובין היתר פגישה עם אן סופי יוהנסון - ראש צוות העיצוב של H&M העולמית.

אני מביאה את עבודות המתמודדים, לפני ואחרי ובסוף את הזוכה במקום הראשון, 
ואת שתי הסטודנטיות שקיבלו  ציון לשבח ואות של כבוד.
אני חייבת לציין שהעבודות היו מעולות, גם העבודות שלא זכו היו מקסימות,
 ולשופטות הייתה בהחלט עבודה קשה לבחור את המקום הראשון.


ליהי ארבל, לקחה את שמלת החתונה של אחותה והפכה אותה לסט של עליונית 
ומכנסיים קצרים:




שאול פדידה, הפך ז'קט בהיר, לאוברול, שחלקים ממנו הוא צבע ביד:




ליאה מיזרב, לקחה מכנסי ג'ינס של אמא שלה, והפכה אותם למכנסי גברים, 
שאותם צבעה והוסיפה להם חתיכות ג'ינס, גזורות ידנית: 





דן אילון, לקח מכנסי בז', שהיו לו בארון, והכין מהם שימלה יפייפיה, אותה צבע ביד, 
כאשר הצליח לשמור על המוטיבים המובהקים של המכנסיים מלפנים ומאחור:







אורית שטיין, הפכה זוג מכנסי ליוויס של אביה לחולצה לבנה "קלאסית". 
היא הלבינה את הג'ינס, גזרה אותו לחולצה, שמרה על חלקי הג'ינס,
 אבל שינתה את המיקומים כדי להתאימם לחולצה:




ועכשיו לזוכת התחרות: יעל גייזלר:




יעל, בוגרת שנקר, מצאה בארון ג'ינס ליוויס של אביה. 
היא הצליחה להפוך את הג'ינס הגס לחולצת תחרה עדינה ורומנטית. 
היא עבדה עם תוכנת מחשב שאיתה צירה את פרחי התחרה ואת החיתוך עצמו ערכה בלייזר.

מרגרטה ואן דן בוש מודיעה ליעל על זכייתה:


מנימוקי השופטת מרגרטה ואן דן בוש: 
"יעל הפתיעה כשפנתה לארונו של אביה ולקחה פריט ישן וסטנדרטי. 
היא החייתה אותו  ונתנה לו מקום של כבוד. ע"י עבודה קשה היא הצליחה לשמור על הפרטים
המזוהים של הג'ינס החל מהכיס ועד לתפרים".


גלית שילו, בוגרת בצלאל, קבלה ציון לשבח, על הפיכת ז'קט אלגנטי לבלייזר, 
בעל קווים צעירים, שבאופן אישי, הייתי שמחה שיהיה לי בארון:





קטרינה מידבי מודיעה לגלית על זכייתה:




אחרונה חביבה שזכתה באות של כבוד היא עדי גולדשטיין, בוגרת ויצו חיפה, 
שקנתה חלוק וינטאג'במכירה של יד שנייה, והוא שימש אצלה לקישוט. 
עדי השכילה להפוך את החלוק לז'קט קצר, רב שימושי - עם כובע, שהופך לחלק עליון
 של הז'קט כשהוא רכוס,  ובצורת לבישה שלישית לכותפות לז'קט:





גלית גאון מודיעה לעדי על זכייתה:






ולסיום העבודות מצטלמות יחדיו:




אני מאד נהניתי מהתחרות. יש יוצרים מעולים שצומחים בבתי הספר לאופנה בארץ. 
הרבה סטודנטים מוכשרים, שרק מחכים לאתגר חדש, וישמחו לצאת לעולם של התעשייה 
והעיצוב. אני מאחלת לזוכים הצלחה, נסיעה טובה ליעל, ובכלל הצלחה גדולה בעתיד!


ונציה הקטנה - Little Venice בלונדון

$
0
0
בלונדון חיפשנו לראות מקומות מיוחדים ולא רק את מוקדי התיירות הרגילים.
מכיוון שכבר ביקרתי פעמיים בלונדון ואבי חי בה תקופה קצרה,
 רצינו לחוות חוויות חדשות, נוסף על המקומות התירותיים שבחרנו להראות לניצן.
בשם ונציה הקטנה - Little Venice נתקלתי לראשונה כשחיפשתי מידע על לונדון  
והגעתי לבלוג המוצלח של הלית קולט: "בלונדון יש". קראתי וקראתי, 
ורשמתי עדכונים מעניינים, שקוויתי שלחלקם נגיע בטיול.
אחד מהם היה טיול קטן לשכונת המגורים שלה, אזור שנראה מושך מאד: ונציה הקטנה.





לונציה הקטנה החלטתי להגיע בלי שום התלבטות, וכשהיינו שם לא התאכזבנו.
זו פינת חמד, שצריך להגיע אליה, כדי לראות איך אפשר לחיות בשלווה והרמוניה, 
גם שאתה נמצא במרכז לונדון.
במרחק 5דק'הליכה מהמטרו הסואן של Warwick Avenue
(ירדנו במטרו הזה לפי ההצעה של הלית) מתגלה שכונת יוקרה נהדרת.
הלכנו לאט, נרגענו מההמולה שהרגע יצאנו ממנה, והסתכלנו על הבתים הגדולים,
על הגינות המהודרות והמכוניות המפוארות.

הנה מעט מהשכונה, לפני שמגיעים לתעלות ולבריכה:

























הלכנו ברחוב הארוך עד שהתגלו התעלו והבריכה שנוצרה ביניהן
שנוצרה מהמפגש של תעלת גרנד יוניון ותעלת ריג'נט. הבריכה גדולה ונקייה
ולצידיה חונות מספר סירות שמשמשות כבתי קפה, מסעדות וברים. 
הקפנו את הבריכה ולצידנו התגלו עשרות ברווזים שהגיעו לשפה כדי לקבל אוכל.

לאורך התעלות נמצאות סירות קבועות בהן גרים אנשים.
חלק מהסירות הן בתי קבע ובחלק מהן גרים אנשים רק בסופי השבוע.


מספר תמונות מהאזור של הבריכה היפה:



























צילמתי הרבה, ובעיקר נהנינו מהשלווה, מהיופי ומכך שהתושבים של השכונה
 יוצאים לטייל עם הכלב, לטייל עם התינוק, ויש להם נוף וסביבה כל כך יפה!
בסיבוב הגענו לחלק שראינו בו הרבה ברווזים ויונים ואנשים שמאכילים אותם.
התיישבנו על המדרכה קרוב מאד למים וקראנו לברווזים. לא היה לנו אוכל לתת להם,
נשאר לי חטיף חלבה. ניסיתי לתת אותה לברווז שהיה אמיץ לנסות ולקחת אותה ממני.
הברווז אכל את החלבה,  אבל ראו עליו שהוא ממש לא אהב את זה!


הנה הברווזים היפים:













האמיץ שהתקרב הכי הרבה וקיבל חלבה בתמורה!





לאחר שהאכלנו את הברווזים, החלבה ניגמרה ובא משהו עם לחם שהברווזים שטו אליו מייד.
קמנו והלכנו מהבריכה לעבר התעלה בה נמצאות סירות הקבע. היה כיף לדמיין בקול רם
את החיים על המים במקום כל כך יפה. המשכנו ללכת וצילמנו את הסירות:









































המשכנו ללכת עד שהגענו לגשר שמחבר בין שני הצדדים של התעלה,
טיפסנו עליו והגענו לצד השני של התעלה וחזרנו לאורכה, 
והגענו לגנים היפים של ונציה הקטנה.


























טיילנו, ישבנו ונחנו על הספסלים, ומעט לפני שהחשיך התחלנו לחזור לתחנת המטרו. בדרך צפינו בסירות שבתעלה השניה, בצידו השני של הרחוב:

















חמש דקות הליכה והגענו למטרו, האווירה השתנתה. הרעש , האוויר הדחוס.
חזרנו לאוקספורד, ומשם ברגל למלון.

חוויה מומלצת ביותר!!!

מפת ההגעה לליטל וניס:




* קישור לבלוג של הלית קולט: "בלונדון יש"
ולפוסט שלה על ונציה הקטנה 



הנעליים המשגעות של : Irregular Choice

$
0
0
ירדתי מהמונית בקמדן טאון, והלכתי לעבר השוק ונעצרתי.
חנות נעליים צבעונית וכל כך אחרת קראה לי להיכנס. 
מיד זיהיתי את Irregular Choice, משיטוטי בשופרא הישראלית.
בעוד שבשופרא מביאים דגמים "עדינים", פה הוצג לעין כל השפע שרק דימיון
מיוחד כל כך יכל לייצר, ולקוות שנשים ינעלו על רגליהן.




************************************************
פרטים על מעצב הבית:

את הנעליים הללו התחיל לעצב Dan Sullivan , כאשר, לטענתו,
ראה סביבו נעליים משעממות. בגיל 15 הוא נטש את לימודיו, והחל לעצב באופן יוצא דופן
 נעליים. בגיל 18 הוא פתח בקובנט גארדן חנות נעליים,
אותה סגר לאחר מס'שנים כדי לטייל ולצבור ניסיון.
הוא טייל במזרח אסיה, שם למד את רזי ייצור הנעליים, והמשיך דרך יפן וכל אסיה.
חופש המחשבה שלו, הכישרון יוצא הדופן שלו איפשרו לו לצאת מהקופסא העיצובית.
הוא מספר כי הושפע מאד מאורך החיים, האוכל והצבעוניות של המזרח.
חופש המחשבה שלו, הכישרון יוצא הדופן שלו איפשרו לו לצאת מהקופסא העיצובית.
כבר 13 שנים הוא נאמן לפילוסופיית העיצוב שלו ומייצר מאות נעליים בשנה.

 **************************************************
מיד כשנכנסתי התחלתי לצלם. כל כך יפה ופיסולי, עבודות אומנות,
 שבמקרה ניתן גם לנעול אותן. לאחר מספר דקות התבקשתי להפסיק לצלם,
ולא יכולתי להמשיך כי לא ניתן לצלם שם. כשהמוכרים הסתובבו עוד צילמתי מעט,
פשוט כי היה לי קשה להתאפק!

חנות הממתקים של Irregultr Choice:











































































ואריה אחד לפרידה:




לא קניתי כלום, האקסטרווגנדיות של הנעליים היא יוצאת דופן,
וההרגשה שלי היא שמי שמסתובבת עם הנעליים
 הללו מושכת אליה אש. כמובן שהכל לגיטימי, וכל אחת תבחר לה
את מה שמוצא חן בעיניה.
הנעליים מאד יקרות, כשהייתי בחנות הסייל היה מאד נמוך.
כרגע ראיתי באתר שלהם שנערך סייל עד 80%.
זה כבר משתלם!


את הנעליים אני מכירה, כאמור מסניפי שופרא. 
לא ראיתי שם את כל הדגמים ה"משוגעים", אבל יש מהם טעימה.


* קישור לאתר החברה:

מקווה שנהינתם, לפחות כמוני!

Viewing all 360 articles
Browse latest View live