אופנה בתל אביב
המון צבע, המון השקעה, הרבה אנשים שמבינים באופנה ועושים אופנה.
המון אנשים כמונו, שמתלבשים כרגיל, ורק קצת יותר יפה ויותר מושקע.
היו ברים לאלכוהול וקצת נישנושים, כמו בכל קבלת פנים.
אחת הגיעה בשיער כתום, אחת הגיעה עם שיער ורוד,
אחד הגיע עם פיג'מה, וכנראה שילם עליה בהרבה כסף, ואחרונה שמצאתי לציין
אותה לקחה רחוק מאד את הנעליים מוזרות העקב של אלכסנדר מקווין,
וזו היתה חוויה להסתכל עליה הולכת. אני לא בטוחה שהקירבה לפורים לא קשורה.
סך הכל לתצוגה, היפה מאד, של המותג המושק comme il faut,
הגיעו אנשים נורמלים, ואפילו הגיעו גם נשים מבוגרות, ולא רק צעירות וילדות.
ישבנו, שתינו, דיברנו, ונכנסנו לתצוגה.
שימו לב - עיתונאים, בלוגרים, מי שכותב על תצוגות ומצלם,
יושב בדרך כלל עם הפנים לימין התצוגה, כדי שיראה יותר טוב,
לא יכאב הצוואר, וכך היה גם הפעם.
לקולקציה שהוצגה בפנינו, ונקראת לא שוות/שוות, יש שתי נקודות עיקריות,
שלדעתי גם משתלבות. הנקודה הראשונה היא שההשראה לקולקציה היא
רגשות אנושיים "נשיים". וזה במרכאות, כי אנחנו כבר יודעים, די הרבה זמן,
שגם לגברים שביננו יש בדיוק אותם רגשות, רק שלא תמיד מראים אותם, ולא
תמיד מתייחסים אליהם. החברה שלנו נוטה לשוביניזם, נוטה להארכה
גבוהה לתכונות כמו אסרטיביות ותקיפות. נשים רבות שנכנסות למרוץ הקרייריסטי,
לרדיפה אחר כוח ומשכורת גבוהה, מתגבר הסיכוי שהתכונות הגבריות
הללו מוצאות אצלהן ביטוי. הנשים של comme il faut רוצות להחזיר את
התכונות ה"נשיות"- את האהבה(הברושור שלהן נמצא בצד השני של לב גדול,
שחיכה לנו על הכסאות בתצוגה), את החמלה, דאגה, אכפתיות.
לתת לרגשות אלו את התגמול המגיע להם, את ההערכה הגבוהה.
הנקודה השניה שבלטה בתצוגה היא בחירתן של נשים "אמיתיות",
שהגיעו לאודישנים, ונבחרו להציג את הקולקציה, בחלקה השני של התצוגה.
גם בצורה הזו מערערים על שליטתן של דוגמניות צעירות וצנומות,
ומראים שיופי הוא בעיני המסתכל, ונשים מבוגרות יותר גם מכילות, הקמטים
מראים את האישיות, החמלה והאהבה לזולת, אבל גם לגוף, שכבר איננו צעיר,
ולשיער לבן ואפור, שכך הופך אותו הטבע.
את התצוגה פתחה וגם סיימה, מקהלה של נשים - suffraggette city,
ששרו באקפלה מרגשת את השיר של לורד: Royals.
הניצוח והעיבודים המוזיקלים היו של די ג'י אליוט.
בתצוגה כמעט ולא ניתן לצלם, למי שיושב בקהל, אז אביא מעט תמונות אווירה,
ואחר תמונות שקיבלתי מהתצוגה:
ואשה אחת, שהיא לא דוגמנית:
והנה תמונות ברורות יותר, צילם: אבי ולדמן.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
* מוטיב המטפחת מביא את האחות הרחמניה, המטפלת, המבשלת.
הרגשות שהם מביאים איתם הם חום ואהבה, רגישות לזולת, דאגה.
*סמל הלב כמוטיב לרגשות, לחמלה, דאגה. המוטיב הזה מופיע או כלב שלם, או
כחיתוך בבגדים , במחשופים ובשרוולים.
*מוטיב הסינר, גם הוא כשל אחות, אמא, מטפלת. רגשות של אהבה, חמלה,
שימחה ודאגה. המוטיב מופיע כשמלה מחויטת על חולצה גברית, כווסטים,
כמכנסי מעטפת כשמלות. הסינר שהבד שלו לעיתים נוקשה, הפך בבגדים
לרך מאד, לרב שכבתי, לעוטף את הגוף.
.jpg)
התצוגה הסתיימה עם שירת המקהלה ועם פרחים:
ולי נשאר הלב, האהבה לבגדים, והצצה לארון שלי עם הלב של
comme il faut
שבוע אופנה מאושר לכולם!