קפה ואווירה של יום שישי
כל שישי אבי ואני שוכחים את הכל, או כמעט את הכל, למעט, שהגיע יום שישי.
הפסקה מכל השבוע, חופשה ממחויבויות, הפסקה שאנחנו מאפשרים לעצמנו.
כל שישי בבוקר אנחנו מחליטים היכן נתחיל את הבוקר, היכן נפתח את הסופ"ש.
אחרי ההפסקה הזו אנחנו מוכנים להמשך של הסופש, פיזית ונפשית.
אחרי ההפסקה הזו אנחנו מוכנים להמשך של הסופש, פיזית ונפשית.
הכל תלוי במזג האוויר
הכל בעצם תלוי במזג האוויר, וגם קצת בחניה. הרכבת התחתית עדיין לא פעילה, ואין אוטובוסים ישירים.
אני רק יכולה לחלום על תחבורה ציבורית כמו בברלין או בלונדון.
עוד 4 שנים, מבטיחים השלטים, גם לנו תהייה רכבת תחתית או שרק קלה, או בכלל רכבת.
בנתיים, עד שחלומות הרכבת יתגשמו, אנחנו תלויים בחניה.
כשחם בחוץ ולח, אנחנו מגיעים לקפה שלנו במתחם נוגה. שם, אנחנו כמעט תמיד מוצאים חניה קרובה.
במשך שנים, גם אם לא מצאנו חניה ליד בית הקפה, היה לנו מגרש חניה קרוב מאד, מעבר למושבה
האמריקאית, ברחוב אליפלט.
בחודש שעבר, הגענו לחניה וראינו שלט שמספר כי עוד שבועיים עריית תל אביב הופכת את מגרש
החניה החניה לגינה ציבורית. מבחינתנו, ואולי מבחינת חונים אחרים, זה היה מחטף אכזרי. בעיקר
בגלל שחניון הזה היה החניון הגדול היחידי בכל האזור של פלורנטין. מרגע סגירתו הפכו חייהם של
מחפשי החניה לקשים ומתסכלים מאד.
החניה החניה לגינה ציבורית. מבחינתנו, ואולי מבחינת חונים אחרים, זה היה מחטף אכזרי. בעיקר
בגלל שחניון הזה היה החניון הגדול היחידי בכל האזור של פלורנטין. מרגע סגירתו הפכו חייהם של
מחפשי החניה לקשים ומתסכלים מאד.
בימים אלו של חודש אוגוסט, כשחם ולח, אנחנו מנסים להגיע מוקדם בבוקר למתחם נוגה, כדי למצוא
בה חניה. דווקא אוגוסט הוא זמן טוב לתלאביבים צפוניים שכמונו, כי הרבה תל אביבים דרומיים
נמצאים בחופשה ולכן מפנים לנו את החניה שלהם ברחוב.
בה חניה. דווקא אוגוסט הוא זמן טוב לתלאביבים צפוניים שכמונו, כי הרבה תל אביבים דרומיים
נמצאים בחופשה ולכן מפנים לנו את החניה שלהם ברחוב.
כשמזג האוויר יתקרר, נוכל לבחור בית קפה שלא תהייה לו חניה קרובה, ונוכל לטייל אליו ובחזרה.
בימים קרירים אנחנו נושמים את האוויר הנעים ומברכים על הבוקר שנגלה אלינו, בדרך לבית הקפה.
בימים קרירים אנחנו נושמים את האוויר הנעים ומברכים על הבוקר שנגלה אלינו, בדרך לבית הקפה.
cafelix בנוגה
את כל הצילומים צילמתי היום בקפה שלנו בנוגה, בית קפה שהפך להיות הקפה השכונתי שלנו.
אנחנו לא באמת מהשכונה. לא עברנו ליפו ולא עברנו למתחם נוגה. בבית הקפה הזה אנחנו מרגישים
שייכים. אנחנו מכירים בקפה את המבקרים הקבועים, בעיקר כי גם אנחנו הפכנו כמעט כמוהם,
למבקרים קבועים. כשאנחנו מדברים עם שכננו לספסל בבית הקפה, הם בטוחים שאנחנו גרים בבניין
ממול, ואם לא שם, אז בבניין אחר בשכונה.
שייכים. אנחנו מכירים בקפה את המבקרים הקבועים, בעיקר כי גם אנחנו הפכנו כמעט כמוהם,
למבקרים קבועים. כשאנחנו מדברים עם שכננו לספסל בבית הקפה, הם בטוחים שאנחנו גרים בבניין
ממול, ואם לא שם, אז בבניין אחר בשכונה.
אנחנו מספרים לכל מי ששואל שאנחנו מגיעים משכונה אחרת, 20ד'של נסיעה מהירה על איילון.
קמים בבוקר, מסתדרים וממהרים להגיע לקפה השכונתי, לשבת כמוהם על הספסל הפנוי, להירגע,
ולהיכנס לאווירה.
קמים בבוקר, מסתדרים וממהרים להגיע לקפה השכונתי, לשבת כמוהם על הספסל הפנוי, להירגע,
ולהיכנס לאווירה.
הטעם שלנו בקפה
אבי ואני אוהבים קפה מריר מעט, שאין בו טעם פירותי. מזמן כבר הבנו שזה לא הטעם המועדף על
רוב האנשים. כששותים את קפוצ'ינו, החלב מעט ממתן את הפרותיות שבפולים, אבל, כשמבשלים
את הקפה בבית, כמו שאנחנו עושים, הטעם המעט חמוץ נשאר, והוא לא לטעמי. אנחנו מקפידים
לקנות הביתה קפה חד זני, מפולים שמגיעים בדרך כלל מברזיל, כי ראינו שהברזילאים קולעים לטעם
שלנו, ואני מודה להם על כך.
רוב האנשים. כששותים את קפוצ'ינו, החלב מעט ממתן את הפרותיות שבפולים, אבל, כשמבשלים
את הקפה בבית, כמו שאנחנו עושים, הטעם המעט חמוץ נשאר, והוא לא לטעמי. אנחנו מקפידים
לקנות הביתה קפה חד זני, מפולים שמגיעים בדרך כלל מברזיל, כי ראינו שהברזילאים קולעים לטעם
שלנו, ואני מודה להם על כך.
היום ישבו לידנו זוג תיירים צעירים מברלין. הם הדביקו בולים על גלויות, והבחור כתב על כל גלויה
מספר מילים. הייתי חייבת לצלם את הגלויות. עולם הולך ונעלם נרקם מול עיני מחדש.
קפה ואווירה
לכל בית קפה יש אווירה משלו.
אווירה שיוצר המרחב עצמו, יוצרים האנשים שהקימו אותו, יוצרים הלקוחות שמגיעים אליו.
אנחנו מצאנו מקום, שעם השנים רק ממשיך ומשתפר. מקום עם אווירה צעירה ודינמית, וכשאנחנו
נכנסים אליו, אנחנו מיד מרגישים שייכים.
נכנסים אליו, אנחנו מיד מרגישים שייכים.
כל אחד מאתנו מרגיש אחרת כלפי מקומות ואנשים. אני חושבת שהגוון האנושי הזה נפלא.
בגלל הגוון באהבה קמים מקומות חדשים ומקומות וותיקים נשמרים לאורך זמן. כל אחד בוחר
לעצמו את המקומות שהוא אוהב ואת האנשים אליהם הוא מתחבר.
לעצמו את המקומות שהוא אוהב ואת האנשים אליהם הוא מתחבר.
סיפור של בית קפה
לבוקרו של יום השיש הזה סיפור בית הקפה שלי מסתיים.
אני בטוחה שלכל אחד יש סיפור משלו לבית קפה אהוב
ואני אשמח לשמוע את הסיפור שלכם.
ואני אשמח לשמוע את הסיפור שלכם.
רשימת הסניפים של cafelix
לקפליקס ישנם 3 סניפים:
מתחם נוגה -סגולה 15, תל אביב
שלמה המלך 12, תל אביב (פינת זמנהוף)
שוק לוינסקי, מרחביה 6, תל אביב
הערות ותגובות
אשמח לשמוע היכן אתם אוהבים לשתות את הקפה שלכם?
אשמח לשמוע כל הערה ותגובה לפוסט, מה חשבתם ומה אהבתם.
קישור לאתר של קפליקס