יש חג אחד שאני נורא אוהבת והכי הייתי שמחה אם היינו חוגגים אותו כאן בישראל,
וזה הכריסמס. אני לא מתכוונת לפאן הנוצרי, להולדת ישו, וכו', בכל זאת אני יהודיה, ולכן
אני לא חוגגת את הולדת הנצרות. מה שמלהיב אותי כבר שנים הם העיצובים
הנפלאים של קישוטי הכריסמס. סבא כריסמס שמביא מתנות בתוך גרביים,
אח בוערת ומפיצה חום עם ערמונים מתוקים שנקלים מעליה והעצים שבתוכה
מתפצפצים בצליל נעים. איזה כיף!
בעבר הייתי מבקשת מחברים שנסעו לחו"ל בסביבות החג להביא לי קישוטים. כיום אני
מוצאת לא מעט מהם גם בארץ. את הקישוטים שבתמונה למעלה קניתי בדרום תל אביב
באזור מטלון ולוינסקי, שבו יש חנויות צעצועים מלאות בקישוטים של כריסמס, שמוכרות
בעיקר לעובדים הזרים החיים בארץ.
לפני שלוש שנים נסעתי באמצע נובמבר, עם אבי לפריז אהובתי, כדי לחוות את
אווירת הכריסמס וקישוטי החג. על החוויות שלי כתבתי כאן ואתם יותר ממוזמנים
לחוות איתי רגעים חורפיים של הטיול הנפלא שערכנו שם. ברור לי שאני אחזור
לחוות את הכריסמס שוב, ואם לא בפריז אז בבירה ארופאית אחרת.
באמצע חודש נובמבר נסעתי לטיול בנצרת, העיר שחג המולד/הכריסמס נחוג
בה בארץ באופן שהכי מזכיר את הערים בחו"ל.
בכל בירות אירופה, שחוגגות את הכריסמס, החג ניכר בהן כבר מתחילת נובמבר,
כחודש וחצי לפני ערב החג( ה-24/12). הקישוטים נתלים ברחובות, חלונות הראווה
מוקדשים לחג, בעיקר עם עצים מקושטים, כמו שכתבתי כאן .
השוקוליטיירים מכינים ממתקים מיוחדים לכריסמס, נאפות עוגות מיוחדות
עם תבילינים מחממים כמו צ'ילי וג'ינג'ר ונפתחים שווקים מיוחדים במינם,
שמוקדשים לכריסמס.
ערכנו סיור מודרך מעניין ביותר עם טארק שחאדה מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותירות
ועם ראיד אבו עסד, מדריך התיירות הסבלני ומלא הידע.
*מעט לפני שהגענו לנצרת עצמה ביקרנו בנקודת תצפית נהדרת שצופה לעבר
נצרת וסביבותיה: הר הקפיצה.
נמצא בכניסה לעיר מכיוון עפולה. בנקודה זו טוענים שיהודי נצרת
ניסו להשלחך את ישו למותו, לאחר שהוא הכריז על עצמו כמשיח. לפי האמונה
ישו הצליח לברוח מהם בקפיצה מן ההר. פסגת ההר מתנשאת לגובה של 397מ',
והיא נק'התצפית הכי טובה לכיוון עמק יזרעאל, הר הכרמל, הר תבור והרי הגלעד.
*מהר הקפיצה נסענו לנצרת למפעל חרס קטן בשם:פאח'ורה - חרס בערבית. המפעל שייך
מזה דורות למשפחת מוסאמר, שהם אמנים של כלי חימר. את מלאכת הכדרות למד אבי
המשפחה בגרמניה והאומנות עוברת מאז מדור לדור. במקום נערכות גם סדנאות קצרות.
* המשכנו, ברחובות נצרת והגענו למפעל חלבה נצרת. המפעל קיים כבר 40 שנים, והוא נוסד
כמפעל משפחתי, עם מתכונים סודיים ליצור החלבה. הסבירו לנו שהחומרים כולם
טבעיים, הטחינה מיוצרת משומשום מלא. כאן עשו שיא גינס: החלבה הגדולה בעולם, במשקל
של 3 טון ק"ג! את השומשום, שבעבר גדל גם בארץ, הם מיבאים מאתיופיה. שיח השומשום
נקטף עם השורש, מיובש ואז מוציאים ממנו את הגרגירים. את המשך ההסברים המעניינים
תוכלו לשמוע בסיור מודרך ששמחים לערוך במפעל, כשבסופו ניתן לרכוש סוגים רבים
של חלבות - מתוקות, מלאות, שערות חלבה ואפילו חלבה עם קצח!
*בדיוק לשעת הצהריים הגענו למלון רימונים המעיין נצרת, השייך לרשת רימונים.
המלון ממוקם בלב העיר העתיקה, בין סמטאות השוק הססגוניות ובקרבת אתרי
תיירות שונים. המלון נמצא בנקודה אסטרטגית ומיוחדת במינה בעיר. יש במלון 226 חדרים
מרווחים ומאובזרים, חדרי פטיו וחדרי כנסייה. במלון יש 5 חדרים המותאמים במיוחד לנכים
ובעלי מוגבלויות ומאובזרים לנוחיותם המרבית (אמבט מותאם, רוחב דלת המתאים לכיסאות
גלגלים ועוד). במלון מסעדה בה האוכל המוגש הינו כשר, חדר האוכל של המלון רחב ידיים
גלגלים ועוד). במלון מסעדה בה האוכל המוגש הינו כשר, חדר האוכל של המלון רחב ידיים
ומציע ארוחות בוקר וערב עשירות ומגוונות.
הסבירו לנו שמוגשת לנו ארוחת הכריסמס,
כפי שיקבלו האורחים שיגיעו ללון במלון בחג.
לאחרונה החל שיתוף פעולה של מלון רימונים המעיין נצרת עם כרטיס הטעימות
'יאללה באסטה'. המלון מציע לאורחיו, השוהים 2 לילות ויותר את כרטיס הטעימות,
ממאכלי השוק בנצרת. הנקודות מסומנות במספרים על גבי מפה של השוק והאורחים
המטיילים ימצאו בקלות את דרכם בשוק. אני ערכתי סיור טעימות נהדר
עם הכרטיס של 'יאללה באסטה'ותוכלו לקרוא הסברים על הכרטיס כאן .
עם כניסתנו למלון הזמינו אותנו לחדר האוכל, שהיה מקושט וערוך לארוחת חג.הסבירו לנו שמוגשת לנו ארוחת הכריסמס,
כפי שיקבלו האורחים שיגיעו ללון במלון בחג.
השולחן הארוך למופת ועליו המטעמים שיוגשו לאורחים
לשולחן המפואר הוגשו עוד ועוד מטעמים לפי סדר המנות שבתפריט,
המלצרים הסתובבו סביבנו עם יין ומילאו את כל הבקשות שלנו.
אכלנו בהנאה רבה לחמי מחמצת ומטבלים שונים, סביצ'ה מדג אנטיאס, קרפצ'יו פילה בקר,
סשימי סלמון, סלט ירוקים, פילה לוקוס, פילה בקר עם צלע טלה, רביולי פטריות,
אספרגוס צרוב וקינוחים. אני התמקדתי בכנאפה מתוקה אבל היו גם מקרונים, מוס שוקולד,
קרם בורלה, טוויל קרמל מוזהב ועוד...
אני מודה שהיה מאד קשה לקום מהשולחן אחרי ארוחה כל כך טעימה!לשולחן המפואר הוגשו עוד ועוד מטעמים לפי סדר המנות שבתפריט,
המלצרים הסתובבו סביבנו עם יין ומילאו את כל הבקשות שלנו.
אכלנו בהנאה רבה לחמי מחמצת ומטבלים שונים, סביצ'ה מדג אנטיאס, קרפצ'יו פילה בקר,
סשימי סלמון, סלט ירוקים, פילה לוקוס, פילה בקר עם צלע טלה, רביולי פטריות,
אספרגוס צרוב וקינוחים. אני התמקדתי בכנאפה מתוקה אבל היו גם מקרונים, מוס שוקולד,
קרם בורלה, טוויל קרמל מוזהב ועוד...
המשכנו בסיור שלנו בנצרת. בשלב הזה היה מאד משמח לערוך טיול רגלי ולהוריד מעט
מהקלוריות שנוספו לנו בארוחת הצהריים.
*הגענו למרכז העיר לחא'ן אל באשה - שהוא הגדול והעתיק ביותר מבין 5 החאנים
שנבנו בנצרת. החאן נבנה בכניסה לנצרת ההיסטורית ובצורתו הוא חצר גדולה מוקפת
חדרים בצורת קמרון משלוש חזיתות והחזית הרביעית היא פטיו מקומר.
*מול החאן נמצאת כיכר המעיין ששם נמצאת באר מרים. המעיין ומימיו קדושים לנוצרים
וייחסו להם במשך הדורות תכונות של מרפא.
*בקצה הכיכר נמצאתהגלריה קקטוס. כשרכשו בעלי הגלריה את המבנה העתיק
הם התחילו בשיפוצים נרחבים. בזמן השיפוצים התגלה בית מרחץ עתיק ביותר,
מהתקופה ההלניסטית רומית - היחיד במינו בעולם! החפירות היו ידניות ונערכו 7 שנים.
*בהמשך הגענו לכנסיית הבשורה היוונית אורתודוכסית. המבנה הוקם בשנת 1860 ע"י
הבישוף ניפון, ושלוש שנים לאחר מכן נחנכה במקום כנסיית אל קילאי. הבניין בנוי בצורת ח'
הוא מוקף חומה ונראה כמבצר. זו אחת הכנסיות היפות והמיוחדות בארץ. כמיטב המסורת
של הנצרות המזרחית יש בכנסיה הזו הרבה מאד ציורי קיר, איקונות ונברשות.
בתוך הכנסיה:
כל שנה את עץ האשוח הכי גדול במזרח התיכון. הוא ניצב על מבנה ענק מברזל בגובה 30מ'
וכולו מואר ומקושט. העץ מואר מה8/12 ועד אמצע ינואר. כך יוצא שהדוכנים של
החג ורוב החגיגות הציבוריות מתרכזות בנצרת סביב הכנסיה הזו.
בבתי הספר מתכוננים חודשים לחג, המקהלות מתכוננות, עושים חזרות
לתהלוכת חג גדולה, הרחובות מתמלאים בקישוטים. מקשטים את החנויות ובעצם
כל מי שמרגיש שזה זמן חגיגי ומתחשק לו לשמוח משתתף בחגיגה הגדולה.
בכל סוף שבוע יהיו מופעי רחוב ומופעים לילדים וכן שוק של כריסמס.
מיסת החג נערכת ב24/12 לקראת חצות ואז כל העיר וסביבותיה מוארים בזוהר החג.
*המשכנו את הטיול שלנו לכיוון השוק של נצרת. הלכנו בסימטאות המחודשות והיפות.
הבנינים קימים כאן מהמאה ה-18, הם לא נהרסו, רק שופצו וחודשו.
משמש כבית הארחה - אל מוטראן. הבניין גם הוא בן 200ש',
והוא מציע חדרים מרווחים, עיצוב מנימליסטי ואווירת בוטיק.
לבית הארחה הזה צמוד בית התרבות והאמנות:
The house of colture & art . המקום הזה שותף לעשייה, לכתיבה ולאומנות
בת זמננו. מוצגות בו תערוכות שונות ומגוונות של אומנים מהארץ ומחו"ל.
באזור שהעירייה דאגה לשפץ ולשחזר.
המסעדה שלו נראית יותר כמו מוזיאון של כלי וינטג'למיניהם. במסעדה מוגשים
מאכלים נצרתיים-גליליים, שאבו אשרף למד להכין מאמו. אותנו הוא כיבד במאפים,
שאי אפשר היה להפסיק לאכול: קטאייף. אלו הם מאפים ממולאים - חלק עם גבינה
וחלק עם אגוזים. כל כך טעימים!!
*המקום האחרון אליו הלכנו הוא מרכז מרים הבינלאומי. זהו מרכז מבקרים חדש למדי,
העוסק בדמותה של מרים הנצרתית, אמו של ישו. המרכז מביא את הסיפור שלה ושל הנצרות
מימי ספר בראשית, באמצעות מופעים אור קוליים, אותם ניתן לראות במעבר בין חדרי המרכז.
אנחנו צפינו בסיפור בראשית והיה מאד מעניין לראותו מצד, אחר, מהצד של הנוצרים.
על הגג של המבנה נשתלו גנים עם צמחייה מקראית ויש שם תצפית יפה מאד על נצרת
וכן על כנסיית הבשורה הקתולית. בכניסה למרכז ישנם חפירות ארכיאולוגיות של בית מגורים
מהמאה הראשונה לספירה.
ממול הצריח של כנסית הבשורה הקתולית
הטיול שלנו בנצרת הסתיים לעת ערב, כשבזמן השקיעה צפינו לעבר גגותיה של נצרת
מהתצפית בגנים של מרכז מרים. הגנים היפים בשיתוף עם מזג האויר הנעים גרמו
לנו להרגיש שחבל שהטיול הסתיים ושיכולנו להמשיך עוד.
מה שאומר שבנצרת אפשר לטייל יותר מיום אחד, ואכן האתר המקוון של עמותת נצרת
לתרבות ותיירות מראה שיש עוד מה לעשות בנצרת.
* אני מביאה כאן את הקישור לאתר המקוון המפורט והצבעוני של
עמותת נצרת לתרבות ותיירות
כאן תמצאו סיורים בנצרת ועוד הרבה מאד פרטים
מעניינים על העיר ומה לעשות בה.
* קישור לרשת רימונים ולמלון:
מלון רימונים המעיין נצרת
* מוזמנים לעקוב אחרי באנסטגרם:
My Instagram