שק של שומשום נפתח וצולם
שומשום זה כל הסיפור, אבל איזה יופי של סיפור!
לפני הכל, כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת חלבה. מילדות אני אוהבת
אותה וזו אהבה משותפת שלי ושל אבא שלי. בילדותנו הוא היה קונה במשקל
חלבה עם נוגט ומביא לנו הביתה. אני זוכרת את הטעם של החלבה הזו עד היום.
לפני הכל, כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת חלבה. מילדות אני אוהבת
אותה וזו אהבה משותפת שלי ושל אבא שלי. בילדותנו הוא היה קונה במשקל
חלבה עם נוגט ומביא לנו הביתה. אני זוכרת את הטעם של החלבה הזו עד היום.
לכן שמחתי מאד לנסוע לביקור במפעל השומשום בארכה, שנמצא באזור
התעשיה של אלון תבור. הוזמנו לביקור במפעל ששיך לחברת רושדי תעשיות מזון בע"מ,
המייצר טחינה וחלבה. התקבלנו באהבה על ידי הנהלת החברה ועל ידי אברהים באשיר,
הבעלים, שהסביר לנו שזה מפעל השומשום הגדול בעולם!
זה מפעל שמבחינת התקנים שלו עומד בסטנדארטים בינלאומיים, כי בעברו
הבעלים, שהסביר לנו שזה מפעל השומשום הגדול בעולם!
זה מפעל שמבחינת התקנים שלו עומד בסטנדארטים בינלאומיים, כי בעברו
היה שייך ליוניליוור העולמית, שכיום, עם התעוררות הטרנד של המזון הבריא
כנראה מצטערת על כך שאינו שייך לה יותר!
אביו של אברהים, עארף, הקים באום אל פאחם, בה חיה המשפחה, מפעל לטחינה
בשיתופה של חברת תלמה. לאבי המשפחה היה חזון:
בשיתופה של חברת תלמה. לאבי המשפחה היה חזון:
"ליצור שותפות ישראלית ערבית, שתעורר את כלכלת אום אל פאחם
ותספק אפשרויות תעסוקה מגוונות עבור יהודים, מוסלמים ונוצרים".
החזון שלו אכן התממש. במפעל עובדים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, יהודים,
ואף יהודים דתיים, כמו מטליה סיוון, מנהלת השיווק של המפעל.
אברהים, שיועד לעבוד במפעל ולנהל אותו, נשלח לשנתיים לימודים בשכם,
במפעל טחינה מסורתי. כעבור שנתיים חזר אברהים למפעל המשפחתי
ומאז הוא מנהל אותו ביד רמה.
במפעל טחינה מסורתי. כעבור שנתיים חזר אברהים למפעל המשפחתי
ומאז הוא מנהל אותו ביד רמה.
ב- 2005 רכשה יוניליוור את תלמה, וכעבור זמן מה משפחת בשיר רכשה מיוניליוור
את מניותיה במפעל, שהפך להיות בבעלות משפחתית מלאה, וזכה לשם:
את מניותיה במפעל, שהפך להיות בבעלות משפחתית מלאה, וזכה לשם:
בארכה - ברכה בערבית. המפעל גדל מאד, השתפר והשתדרג טכנולוגית ועבר
בעקבות זאת לאזור התעשיה באלון תבור.
אברהים דיבר על המפעל המשפחתי, ומפעל חייו באהבה רבה. לדבריו זהו המפעל הגדול
בעולם לייצור מוצרי שומשום. המפעל משתמש בטכנולוגיה מתקדמת, (דבר שלא איפשר
לנו לצפות במכונות בהן מיוצרת הטחינה והחלבות. כמו כן לא יכולנו לצלם את כל מה שרצינו).
בעולם לייצור מוצרי שומשום. המפעל משתמש בטכנולוגיה מתקדמת, (דבר שלא איפשר
לנו לצפות במכונות בהן מיוצרת הטחינה והחלבות. כמו כן לא יכולנו לצלם את כל מה שרצינו).
השומשום בו משתמשים במפעל הוא מהאיכות הגבוהה ביותר, והוא מגיע מאתיופיה.
זן השומשום הזה נקרא חומרה. (המפעל המשפחתי הוא הקניין השלישי בגודלו באתיופייה!)
זן השומשום הזה נקרא חומרה. (המפעל המשפחתי הוא הקניין השלישי בגודלו באתיופייה!)
המחקרים האחרונים בנושא המזון הראו כי ישראל היא הצרכנית הכי גדולה, בעולם של שומשום.
צורכים בה את השומשום כטחינה, על כל סוגיה וכן כחלבה. כמובן שכלל האוכלוסייה
נכללת בנתון הזה, יהודים וערבים כאחד. למפעל גם קו ייצור המופנה לאוכלוסייה הערבית -
אל הילאל. זו אותה טחינה וחלבה כמו בארכה, והשוני הוא בגדלים של האריזות בלבד.
צורכים בה את השומשום כטחינה, על כל סוגיה וכן כחלבה. כמובן שכלל האוכלוסייה
נכללת בנתון הזה, יהודים וערבים כאחד. למפעל גם קו ייצור המופנה לאוכלוסייה הערבית -
אל הילאל. זו אותה טחינה וחלבה כמו בארכה, והשוני הוא בגדלים של האריזות בלבד.
השומשום מגיע לארץ בשקים. במפעל משתמשים ב-1200 שקי שומשום ביום,
2.5 טון שומשום נקלים כל שעה.
ככה נראה צמח השומשום, כאשר הוא נקטף ונאסף מהשדה:
צמח השומשום
במפעל קולים את השומשום ומורידים ממנו את הקליפה. כאשר מכינים טחינה
משומשום מלא, הכוונה היא שמוסיפים לשומשום בתהליך מיוחד את הקליפה
שקולפה ממנו בראשית התהליך.
לשומשום איכויות בריאותיות גבוהות במיוחד והוא נחשב היום כ Super Food, כמזון
שאכילה ממנו מעניקה לגוף את הויטמינים והמינרלים, שלהם הוא זקוק.
השומשום עשיר בנחושת, במנגן, בסידן, במגנזיום, בברזל, בזרחן, בB12, באבץ
ובסיבים תזונתיים. בכפית של טחינה גולמית יש 88 מיליגרם סידן, וכיום הדיאטנים
ממליצים על אכילה של 2 כפות טחינה גולמית ביום. השומשום הוא אנתי דלקטי, שומר
על כולסטרול נמוך, מסייע במניעת סכרת וסרטן, מחזק את העיניים, משפר את העור,
מסייע בעיכול ומקל על אנמיה.
על כולסטרול נמוך, מסייע במניעת סכרת וסרטן, מחזק את העיניים, משפר את העור,
מסייע בעיכול ומקל על אנמיה.
במפעל לא מוסיפים לשומשום שום דבר, שום תוסף ושום חומר משמר.
דבר זה משמר את טעמו הטבעי של השומשום ומעניק לטחינה הגולמית
טעמים משתנים של מרירות ואגוזיות. כאשר מחזירים את הקליפה לטחינה המלאה
היא הופכת למעט מרירה יותר מהטחינה שלה לא החזירו את קליפות השומשום.
גלונים של טחינה ארוזים ומחכים למשלוח
ביקרנו במעבדה של המפעל, בה נבדקים דוגמאות של כל סוגי הטחינה שמופקות
בו וכן כל סוגי הטחינה. לאחר מכן נכנסנו לאולם של פסי הייצור השונים.
בשיטה המסורתית נוצרת הטחינה על ידי גריסתה בתוך אבני ריחיים.
השיטה מיושנת ולחלוטין לא ניתנת ליישום במפעל מודרני, וכאמור למפעל יש מכונות
לטחינת הטחינה ולעשיית החלבה, אותם לא ניתן לראות. מה שכן אפשרו לנו לראות
הוא עשייה ידנית של חלבה. אחד העובדים הביא קערה ענקית עם טחינה גולמית חמה,
שיצאה מהמכונה והחל בתנועות סיבוביות לערבל את הטחינה. ככה זה נראה:
הטחינה עורבלה בסיבובים עוד ועוד, עד שהתגבשה לשערות של חלבה:
מעדן של חלבה
כבדו אותנו בארוחת צהריים מפוארת, והייתי חייבת לצלם את הסלטים הטעימים:
וכן, הם היו טעימים, בדיוק כמו שהם היו יפים!
לקראת סיום הביקור נכנסנו לחדר בו קיבלנו חלבה טריה וכל אחד יכל
ליצור לעצמו חלבה בצורות שונות ועם תוספות שונות.
אני יצרתי לי חלבה בצורה של לב, בתוספת של שקדים, פיסטוקים ופולי קפה:
חלבת הלב הטעימה שלי!!
מנכלית החברה, מאז 2013 היא סיגל שילוני, שעבדה במשך יותר מעשור בחברת שטראוס,
בה היתה אחראית על חטיבת "תענוג והנאה"בחברה (ממתקים, מוצרי שוקולד וחטיפים).
סיגל מאמינה שהחזון של רושדי: "להפיץ את קסם השומשום בכל רחבי תבל"
הוא חזון בר קימא, ומאז כניסתה לתפקיד היא פועלת להשיגו בעזרת מוצרים
חדשים כמו הטחינה שמעושרת בברזל ועוד הפתעות בדרך.
לבארכה סוגים שונים של מארזים לחלווה. חלוות אישיות, חלוות מופחתות קלוריות,
ומארזים גדולים שונים.
![]()
אצלנו בבית יש 2 קבוצות: אוהבים מאד חלבה - תומר ואני, ושאר בני הבית,
אבי וניצן ממש לא אוהבים. לעומת זאת, טחינה אוהבים כולם. עקב כך שאנחנו משתדלים
לאכול בבית בריא, החלטנו להכין את הטחינה בבית. ניסינו הרבה מאד סוגים
של טחינה גולמית, עד שהחלטנו שהטחינה שהכי טעימה לנו היא הטחינה של
בארכה. אבי מוסיף לה מים ומעט מאד לימון ומלח. אנחנו אוהבים שטעם הטחינה
הוא מאד גולמי.
לסיום מתוק: אם אין חלווה בבית, ומתחשק משהוא קטן ומתוק:
שמים בקערית מעט טחינה גולמית - 2 כפות לפחות, ומוסיפים סילאן לפי הטעם.
מערבבים היטב, ומקבלים ממרח טחינה שמאד דומה בטעמו לחלבה.
אני אוכלת אותו עם כפית. ההנאה מובטחת!
* דף הפייסבוק של בארכה:
בארכה
* בואו לעקוב אחרי באנסטגרם:
My Instagram
חג אביב שמח לכולנו,
חג פסח טעים,
בין אם מתוק ובין אם מלוח!
סיגל מאמינה שהחזון של רושדי: "להפיץ את קסם השומשום בכל רחבי תבל"
הוא חזון בר קימא, ומאז כניסתה לתפקיד היא פועלת להשיגו בעזרת מוצרים
חדשים כמו הטחינה שמעושרת בברזל ועוד הפתעות בדרך.
לבארכה סוגים שונים של מארזים לחלווה. חלוות אישיות, חלוות מופחתות קלוריות,
ומארזים גדולים שונים.
אבי וניצן ממש לא אוהבים. לעומת זאת, טחינה אוהבים כולם. עקב כך שאנחנו משתדלים
לאכול בבית בריא, החלטנו להכין את הטחינה בבית. ניסינו הרבה מאד סוגים
של טחינה גולמית, עד שהחלטנו שהטחינה שהכי טעימה לנו היא הטחינה של
בארכה. אבי מוסיף לה מים ומעט מאד לימון ומלח. אנחנו אוהבים שטעם הטחינה
הוא מאד גולמי.
לסיום מתוק: אם אין חלווה בבית, ומתחשק משהוא קטן ומתוק:
שמים בקערית מעט טחינה גולמית - 2 כפות לפחות, ומוסיפים סילאן לפי הטעם.
מערבבים היטב, ומקבלים ממרח טחינה שמאד דומה בטעמו לחלבה.
אני אוכלת אותו עם כפית. ההנאה מובטחת!
* דף הפייסבוק של בארכה:
בארכה
* בואו לעקוב אחרי באנסטגרם:
My Instagram
חג אביב שמח לכולנו,
חג פסח טעים,
בין אם מתוק ובין אם מלוח!