קשה נורא לכתוב על משהו שאהבנו והוא איננו בין החיים.
קשה לי לכתוב על נינה שלי, שקיבלתי כמתנת יום הולדת, מאחותי היקרה, אלה.
מתנת יום הולדת שנפשי נקשרה בנפשה ברגע שהנחתי את עיני עליה,
מתנת יום הולדת שנפשי נקשרה בנפשה ברגע שהנחתי את עיני עליה,
כלבת צעצוע בגודל של פחית קולה, והיא בת חודש וחצי סה"כ.
קשה וכואב, כי לאחר 14שנים וחודשיים של חיים מלאים וסוערים,
נינה נפטרה החודש, ב-14.12.
אין לי תמונות מיומה הראשון אצלי, ומעט שום תמונה משנותיה הראשונות,
פשוט היו אלה ימי טרום הסמארטפונים והאינסטגרם.
קשה וכואב, כי לאחר 14שנים וחודשיים של חיים מלאים וסוערים,
נינה נפטרה החודש, ב-14.12.
אין לי תמונות מיומה הראשון אצלי, ומעט שום תמונה משנותיה הראשונות,
פשוט היו אלה ימי טרום הסמארטפונים והאינסטגרם.
אבל אני זוכרת היטב, את ההליכה המענטזת שהיתה לה כבר אז בחנות החיות,
הליכה שהצהירה: שימו לב - אני גברת, ואני פה לפניכם, ותנו לי כבוד ואהבה!
זו אחת התמונות הראשונות שלה:
בת ארבע
הליכה שהצהירה: שימו לב - אני גברת, ואני פה לפניכם, ותנו לי כבוד ואהבה!
זו אחת התמונות הראשונות שלה:
בת ארבע
וכמה אהבה היתה שם. כל החיים של נינה. אהבנו אותה והיא אהבה אותנו, ואת החיים.
היא ידעה כל פרט על חיי ומחשבותי, וכמה טוב שלא ידעה לדבר בשפת בני אדם.....
אבל העיניים שלה היו מדברות. אני הבנתי הכל. הפכתי להיות ד"ר דוליטל.
כל קול שהוציאה, נביחה, נהמה אני הבנתי. אך בעיקר היו אלה העיניים שלה שהביעו הכל.
כמה תבונה היתה בהן. כמה אירוני שבסוף חייה, דווקא העיניים שלה נפגעו ככ חזק.
היא ידעה כל פרט על חיי ומחשבותי, וכמה טוב שלא ידעה לדבר בשפת בני אדם.....
אבל העיניים שלה היו מדברות. אני הבנתי הכל. הפכתי להיות ד"ר דוליטל.
כל קול שהוציאה, נביחה, נהמה אני הבנתי. אך בעיקר היו אלה העיניים שלה שהביעו הכל.
כמה תבונה היתה בהן. כמה אירוני שבסוף חייה, דווקא העיניים שלה נפגעו ככ חזק.
טיילתי עם נינה המון, יותר ממה שכתוב בספרים שכלב זקוק. היא אהבה לטייל.
אהבה את הטבע, אהבה אנשים ואהבה ילדים. נינה היתה מעין כלב לימודי. עשרות ילדים
למדו על ידי הליטופים שהיו מלטפים אותה, שכלבים אוהבים ולא מפחדים מהם.
למדו על ידי הליטופים שהיו מלטפים אותה, שכלבים אוהבים ולא מפחדים מהם.
כשהייתי בת עשר הורי הביאו אלינו הביתה כלב, את קוליקו. הם טענו שאחי ואני פחדנו
מכלבים, וזו היתה התרופה שלהם להורדת הפחד, כלב בבית. ברור שהיה
חיבור מידי וקוליקו הפך להצלחה מסחררת. כלב נהדר מסוג שלטי, שזה קולי ננסי,
אוהב ילדים, וכולנו נקשרנו אליו. מאז אני אוהבת כלבים, ואחרי קוליקו הורי גידלו כלבים
נוספים ואהובים. היה לי ברור שגם אני אגדל כלב כבוגרת.
חיבור מידי וקוליקו הפך להצלחה מסחררת. כלב נהדר מסוג שלטי, שזה קולי ננסי,
אוהב ילדים, וכולנו נקשרנו אליו. מאז אני אוהבת כלבים, ואחרי קוליקו הורי גידלו כלבים
נוספים ואהובים. היה לי ברור שגם אני אגדל כלב כבוגרת.
והנה הגיעה נינה, והעברנו עימה חיים מלאים ומאושרים.
נינה היתה מיוחדת במינה. ממגנטת אליה ילדים ומבוגרים כאחד.
חכמה מאד, מבינה כל דבר. עקשנית ובעלת אישיות חזקה ושורדת.
נינה היתה מיוחדת במינה. ממגנטת אליה ילדים ומבוגרים כאחד.
חכמה מאד, מבינה כל דבר. עקשנית ובעלת אישיות חזקה ושורדת.
תומר וניצן היו מתעוררים בבוקר עם ליקוקים, והיו הולכים לישון עם ליקוקי לילה טוב.
ניצן היתה מחפשת את נינה ללא הפסקה, משחקת איתה כמו בובה.
הילדים גדלו מעט וזנחו את שולחן המשחקים הקטן. נינה השתלטה עליו במהירות.
השולחן היה ניצב ליד שולחן העבודה שלי, ועליו פרשנו שמיכת פיקה צבעונית. נינה
היתה עולה על הכורסא שליד השולחן וממנה קופצת לשולחן. כאן ניצן כיסתה אותה
עם השמיכה המשובצת:
הכי הרבה נינה אהבה ללקק את תומר. היא היתה יושבת לידו שעות ומלקקת אותו.
חוץ מזה גם אהבה את המיטה של תומר. היינו מוצאים אותה אצלו, עושה גרמלינון.
גרמלינון - מתהפכת על הגב ונראית בדיוק כמו גרמלינס קטן.
נינה על המיטה של תומר, אחרי גרמלינון, פרועת שיער!
נינה בגרמלינון:
מטיילת בפארק
בימי חייה נינה התגברה על מחלות רבות, ועם חלקן חייה עם תרופות, בינהן מחלת לב
מסובכת. לפני 8 חודשים, בעקבות מחלת הלב נינה התעוורה בשתי עיניה.
הטיפול בנינה הפך להיות מורכב וקשה מאד, אבל עשינו אותו באהבה ובמסירות אין קץ.
לקחנו אותה לכל מקום בידיים, גם לטיולים בחוץ. בלילות היא היתה מתעוררת
והייתי יורדת איתה לטייל. היא למדה להסתוב בבית ללא עזרה, להגיע לאוכל,
לשתייה ולמיטה שלה. היתה מסתובבת בבית, מוצאת את תומר ומלקקת אותו, כהרגלה.
ידענו שהזמן שלה קצוב, ושהמחלה רק מתגברת, אבל קיווינו שזה יקח זמן רב.
בנובמבר האחרון חגגתי יום הולדת. דברתי עם נינה, שהיתה כבר ככ חולה.
אמרתי לה שהיא מתנת יום ההולדת שלי, ואין, אין שום אפשרות שהיא לא תיתן
לי לחגוג איתה את יום ההולדת הזה. כל חודש נובמבר נינה היתה מקסימה
והמשיכה להעניק מעצמה מה שיכלה. עוד שבוע עבר ומשהו לא היה בסדר.
באנו לוטרינר המסור שלנו, שבדק אותה, ואמר לי שהסוף ממש קרוב.
נסענו באוטו וחיבקתי אותה חזק ואמרתי לה שאני משחררת אותה, רק שלא תיסבול.
נינה שלנו נפטרה. עברה לעולם שכולו רוגע, אור וטוב.
עד הרגע האחרון של חייה היא העניקה לנו חום ואהבה.
העצב והאבל על לכתה גדול מאד. גם הגעגועים רבים.
אני יודעת שהזמן יקל מעט על כל אלו,
ואנו נשוב ונהנה מהתמונות והסרטונים שצילמנו בחייה.
נינה שלנו. אוהבים אותך תמיד.
אמרתי לה שהיא מתנת יום ההולדת שלי, ואין, אין שום אפשרות שהיא לא תיתן
לי לחגוג איתה את יום ההולדת הזה. כל חודש נובמבר נינה היתה מקסימה
והמשיכה להעניק מעצמה מה שיכלה. עוד שבוע עבר ומשהו לא היה בסדר.
באנו לוטרינר המסור שלנו, שבדק אותה, ואמר לי שהסוף ממש קרוב.
נסענו באוטו וחיבקתי אותה חזק ואמרתי לה שאני משחררת אותה, רק שלא תיסבול.
נינה שלנו נפטרה. עברה לעולם שכולו רוגע, אור וטוב.
עד הרגע האחרון של חייה היא העניקה לנו חום ואהבה.
העצב והאבל על לכתה גדול מאד. גם הגעגועים רבים.
אני יודעת שהזמן יקל מעט על כל אלו,
ואנו נשוב ונהנה מהתמונות והסרטונים שצילמנו בחייה.
נינה שלנו. אוהבים אותך תמיד.