הסמל המפורסם של נעלי ד"ר מרטינס
כשראיתי איך הנעליים של דר. מרטינס- או דוקס בקיצור,
שבים ומגיחים משלהי שנות ה-80 העליזות,
צחקתי קצת וראיתי בכך הוכחה קטנה לכך שהאופנה כמעט אף פעם
לא ממציאה את עצמה מחדש. לפחות חלקית היא מתגלגלת אלינו ומפציעה כחדשה-ישנה.
מי שכן חדש בנושא האופנתי הם הילדים שלנו, שבשבילם הנעליים הללו הן חדשות,
מספרות סיפורים מענינים וגורמות להם להתלהב. וידוי קטן: לא היו לי אף פעם דר. מרטינס.
לי הן לא התאימו, הן היו ונשארו, גסות מאד וגדולות.
כל מי שהיו לו אחים/חברים/דודים, ובעצם לכולנו היו גם קרובים חיילים,
דר. מרטינס הזכירו לו את הנעליים הגבוהות של נעלי הצבא.
בשל כל אלו לא חיבבתי את הנעליים הללו עלי,
אבל לא היתה לי בעיה לראות אותן על אחרים, ולהסכים שזה מתאים להם.
***************************************************
פרטים היסטוריים:
את הנעליים פיתח רופא גרמני בשם ד"ר קלאוס מרטינס, בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת.
הוא יצא למסע סקי, שבר את רגלו והיה זקוק לנעלים נוחות, שיחזיקו את הרגל היטב.
את הנעליים הוא עיצב מעור מאד רך ואת הסוליות עיצב ככריות אוויר.
הפיתוח הבא היתה סולית גומי, שהיתה נוחה וקלה יותר מהסוליה הקודמת.
הפיתוח הבא היתה סולית גומי, שהיתה נוחה וקלה יותר מהסוליה הקודמת.
הנעליים הופצו בעולם( מגרמניה בתחילה), וב-1960 רכש את הפטנט מפעל בריטי.
הביקוש לנעליים נסק והן נמכרו כל השנים, כאשר הן נצמדות לאופנות שונות -
לפאנק, לגראנג', למרד במהגרים הזרים, להזדהות עם מעמד הפועלים והעובדים,
שנעלו אותן כנעלי עבודה. במהלך שנת 2000 עד 2010,
החלו מעצבי על כיוג'י יממוטו לעצב עבור הקולקציות שלהם נעליים של דר. מרטינס,
מהלך שהתברר כמצויין, גם למעצבים וגם למותג.
***************************************************************
אבי וניצן בפתח החנות:
החלו מעצבי על כיוג'י יממוטו לעצב עבור הקולקציות שלהם נעליים של דר. מרטינס,
מהלך שהתברר כמצויין, גם למעצבים וגם למותג.
***************************************************************
אבי וניצן בפתח החנות:
בבוקר היציעה לדרך סיפרנו לניצן שהיום היא תקנה את דר. מרטינס שלה,
וההתרגשות שלה היתה גדולה. הסתובבנו בקובנט גארדן, בניל סטריט,
ושמחתי לגלות ממולנו את החנות היפה של המותג.
וההתרגשות שלה היתה גדולה. הסתובבנו בקובנט גארדן, בניל סטריט,
ושמחתי לגלות ממולנו את החנות היפה של המותג.
הסתובבנו בין המדפים, ראינו את הדגמים המיוחדים, ראינו מה בסייל ומה לא,
והחלטנו על הדגמים שאותן ניצן רוצה למדוד. אני שוטטתי להנאתי הרבה בחנות וצילמתי:
החנות מעוצבת באופן מאד גס וגברי, כיאות למקום שמתמחה בנעלי עבודה.
הרבה עץ כהה, עמודי ברזל, ופסלים של בוקסרים, שמתחבאים מתחת לספסלים.
בחנות יש נעליים, מגפיים, סנדלים, תיקים,
![]()
הרבה עץ כהה, עמודי ברזל, ופסלים של בוקסרים, שמתחבאים מתחת לספסלים.
בחנות יש נעליים, מגפיים, סנדלים, תיקים,
נעליים: צבעוניות וכל כך עליזות!
יש גם סנדלים:
אני הכי אהבתי את המוזהבות, הכסף והברונזה:
בסוף ניצן גם בחרה: דר. מרטינס, ורודות, מעור 65 פאונד, בסייל.
מסתבר שיש גם דמוי עור, אבל את זה כמובן, לא רצינו.
איזה יפות!! ניצן מאושרת וגם אנחנו!
לסיום גם אמרנו שלום לבולדוג החמוד:
ביי ביי דר. מרטינס!!
* פוסטים נוספים על לונדון:
* לונדון- הנה אנחנו באים!
*לונדון איי- London - Eye- הגלגל הענק
*רובע קמדן - Camden והשווקים המקסימים!
*בית קפה Monmouth ברחוב מונמאוט בקובנט גרדן
* Pop Boutiqe-חנות קטנה ומטריפה!